בש"פ 1902/16
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין המדובר קשור לערעור על תנאי מעצרו של אדם הנמצא תחת פיקוח אלקטרוני. המערער ביקש לעבור ראיון התאמה כדי להתכונן לטיפול שיקומי ולהרחבת הטווח שבתוכו יוכלו לנוע ללא אזיקים. לאחר בחינה מעמיקה של הטיעונים שהציגו הצדדים, הגיע השופט למסקנה כי יש לדחות את הערעור בשני הסעיפים. הבקשה לבדיקת התאמה לשיקום נדחתה בנימוק ששלב זה של המעצר לא נועד לשלב את הנאשם בטיפול שיקומי, אלא במקרים חריגים. השופט קבע כי מצבו של המערער אינו מצדיק חריגה, שכן הוא לא עבר שיקום לפני מעצרו ופוטנציאל ההצלחה של הליך הגמילה אינו גבוה. הכחשתו של המערער את התמכרותו לסמים וסירובו להשתלב בטיפול אינטנסיבי פגעו בעניינו. בנוסף, אישר השופט את החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה להארכת טווח הכבילה, וקבע כי בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין הצורך בפיקוח לבין נסיבותיו האישיות של המערער. השופט הדגיש כי לבית המשפט המחוזי שיקול דעת בעניינים אלה וההחלטה הייתה סבירה. לפיכך, הערעור נדחה במלואו.
בש"פ 1902/16 אברהם מוטולה נ' מדינת ישראל, עליון (21.3.2016)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.