בר"ע 19143-11-14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת ועדת הערר בעניין אי כושר. המבקש, הסובל ממחלת עור בשם פמפיגוס וולגריס ובעל נכות רפואית של 50%, ערער על החלטת הוועדה כי לא איבד מחצית מיכולתו לפרנס את עצמו. הערעור נדחה תחילה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, מה שהוביל את המבקש לבקש רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר. לאחר בחינה מעמיקה של פסק הדין, נדחתה גם בקשת רשות הערעור. בית המשפט לא מצא טעויות משפטיות בפסקי הדין הקודמים וקבע כי ועדת אי הכושר נימקה כראוי את החלטתה, תוך התחשבות בכל הגורמים הרלוונטיים. ממצאי הוועדה התבססו על ראיות מוצקות והתרשמותה שלה עצמה מיכולותיו של המבקש. בנוסף, לא היו בעיות בהרכב הוועדה או בנהלים שננקטו. משכך, חל הכלל של אי התערבות בהחלטות ועדות אלה, ובקשת רשות הערעור נדחתה מבלי שנפסקו הוצאות.