ת"א 6700-05-12

תקציר

התיק סובב סביב מחלוקת הנוגעת להסכם שכירות של נכס מסחרי, לרבות סעיף אופציה לשוכר לרכוש את החנות. השאלה המרכזית הייתה האם לתובע, השוכר, הייתה אופציה תקפה לרכוש את החנות מהמשכיר הנתבע ואם כן, באילו תנאים. בית המשפט פסק לטובת התובעת, ואישר כי קיים הסכם אופציה מחייב בין הצדדים. על פי פסק הדין, הסכם השכירות המקורי כלל אופציה בלתי מותנית לתובע לרכוש את החנות, אותה מימש כדין. בית המשפט דחה את טענת הנתבע כי האופציה מותנית בהסרת כל עיקול על הנכס, שכן תנאי זה לא צוין במפורש בחוזה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב בכך שלא גילתה לתובע מידע חיוני על מעמדו המשפטי של הנכס. מחדל זה הפר את חובת תום הלב לפי דיני החוזים. עם זאת, בית המשפט גם הכיר בכך שבעוד שהתובע החזיק בתחילה באופציה בלתי מותנית, התנהלותו לאחר מכן הכירה בקיומה של מניעה משפטית למימוש האופציה. התובע הסכים לדחות את מימוש האופציה עד להסרת מניעה זו, אך מאחר שתנאי זה לא התקיים, לא יכול היה לדרוש את אכיפת האופציה המקורית. עם זאת, בשל חוסר תום הלב של הנתבעים והתנהגותם המטעה לאורך כל ההליך, הורה בית המשפט לפצות את התובע בגין משא ומתן וביצוע חוזי שהתנהל בחוסר תום לב, לצד נזקים תוצאתיים. סכום הפיצוי נקבע על 65 אלף שקל, כולל הפרשי הצמדה וריבית, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15 אלף שקל.