פר"ק 27300-05-18

תקציר

פסק הדין סובב סביב שתי שאלות מרכזיות הנוגעות לזכויותיו של חייב בתמורת מכירה ומתן סעד חוב לחייב ולקרוביו. השאלה הראשונה נוגעת לטענת החייב לקבלת 1.5 מיליון שקל מתמורת המכירה, שלטענת הנאמנים והנושים יש להשתמש בהם לסילוק חובות וחובות אישיים שונים על פי חוק הקדימות. בית המשפט מסכים עם הנאמנים והנושים וקובע כי החייב יוכל לקבל את החלק המובטח רק לאחר שכל החובות והחובות האישיים הוסדרו. השאלה השנייה נוגעת לבקשה למתן צו לפטור את החייב ואת קרוביו מחובות, שבית המשפט מוצא לנכון לדון בה בשלב מאוחר יותר של ההליך. פסק הדין מתווה את המסגרת המשפטית להקפאת הליכים והסדרי נושים לפי סעיף 350ב לחוק החברות, החלה על המקרה הנוכחי. בית המשפט מדגיש את ההבחנה בין הסדר הנושים של החברה לבין הסדר הנושים האישי של החייב, ומציין כי תרומתו של האחרון להסדר מוגבלת ביותר. פסק הדין מפרש את הוראות ההסדר ומאשר כי ההסדר שאושר תואם את הצעת הפשרה, המבחינה בין קבוצות שונות של נושים ומפרטת את סדר התשלומים. כמו כן מטופלות תביעותיהם של בני המשפחה כנושים, ובית המשפט קובע כי יש לכלול אותם בקבוצת הנושים האישיים, ולקבל תשלום שווה יחד עם נושים אחרים באותה קבוצה. המסקנה היא כי המצב הנוכחי משקף כשל בהסדר הנושים, שכן הדיבידנדים הצפויים לנושים לא מומשו. הנאמנים מונחים לחלק את התמורה ממכירת העיזבון לפי סדר התשלומים הנקוב, שאינו כולל תשלומים כלשהם לחייב או לנושים הרגילים של החברה. בית המשפט דוחה גם את ההחלטה בבקשה למתן צו לפטור את החייב וקרוביו מחובות עד לבירור נוסף ולדיון לאחר מכן. הנאמנים מונחים לפעול להשגת אישור מס וחלוקת דיבידנדים לנושים כמפורט בפסק הדין.