ת"א 4144/05

תקציר

מספר קיבוצים בנגב וחברה המייצגת מספר מושבים הגישו תביעה נגד חברת מקורות, ספקית המים, נגד תוקפם של דמי המים שנגבו מהם בגין חריגה מהסכום שהוקצה להם בשנת 2003. התובעים טענו כי התעריפים הנגבים בגין צריכה מופרזת מנוגדים לחוק המים, וביקשו למנוע ממקורות לנתק את אספקת המים שלהם בשל אי תשלום האגרות האמורות. מקורות, מצדה, טענה כי התעריפים היו בהתאם לחוק וזכותה לנתק אספקת מים בגין אי תשלום נקבעה בחוק ובהסכמים החוזיים שלה עם התובעים. בית המשפט מצא כי אגרות המים שגבתה "מקורות" תקפות ובהתאם לחוקים ולתקנות החלים. בית המשפט קבע כי ערעור התובעים על תוקפן של תקנות התעריפים היה צריך להיות מופנה כלפי מחוקק המשנה שהתקין את התקנות, ולא רק כלפי מקורות. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי טענת התובעים כי הפחתת מכסת המים שלהם לשנת 2003 הייתה בלתי חוקית נעדרת שחר, שכן קביעת כמויות המים היא סוגיה מורכבת הנשלטת על ידי הוראות וסמכויות שונות. באשר לתביעה לצו מניעה, קבע בית המשפט כי ל"מקורות" הזכות לנתק זמנית את אספקת המים בשל אי תשלום, וכי סירוב התובעים לשלם אינו מוצדק. עם זאת, כדי לאפשר לתובעים לנהל את צעדיהם, הורה בית המשפט ל"מקורות" שלא להפסיק את אספקת המים למשך 30 יום מיום מתן פסק הדין. התביעה נדחתה, צו המניעה הזמני הוסר, והתובעים חויבו לשלם את הוצאות המשפט של מקורות.