ע"א 886/93

תקציר

המקרה נסוב סביב פרשנות הביטוי "החלטת הרשם" בסעיף 174 לחוק הפטנטים, לעניין הליך ערעור על החלטות רשם הפטנטים. המשיבים, קבוצת טבע, הגישו בקשה למתן רישיון חובה לניצול אמצאה מוגנת פטנט בבעלות המבקשת הראשונה, חברה זרה, לה התנגדו המבקשים, קבוצת לילי. במהלך הדיונים התיר הרשם שאלות הנוגעות למחזור הכספי ולסודות המסחריים של קבוצת לילי, מה שהניע את האחרונה לערער לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, והוביל את קבוצת לילי לערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון, בבואו לפרש את החקיקה, קבע כי על כל החלטה של הרשם, לרבות החלטות ביניים, ניתן לערער בזכות לבית המשפט המחוזי. זה כולל עניינים פרוצדורליים, מנהליים ומהותיים, ואפשר לטעון, ההחלטה להתיר או לא לאפשר שאלות בחקירה נגדית. פסק הדין מדגיש את הטווח הרחב של סמכויות הרשם ואת הצורך בזכות ערעור בלתי מסוייגת, אם כי מוכרים החסרונות הפוטנציאליים של פרשנות רחבה כזו. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי והחזיר את התיק לדיון נוסף. קבוצת טבע חויבה לשלם לקבוצת לילי 10,000 שקל שכר טרחה.