עב"ל 604/07

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את ערעורה של המערערת, שעבדה בחנות של חברה בבעלות בעלה, ואישר כי התקיימו יחסי עובד-מעביד. היה ברור שהיא עובדת במשרה מלאה ומילאה תפקידים ספציפיים, כאשר שכרה עובד כדין באמצעות תלושי שכר מתועדים וניכויי מס. למרות שוויתרה זמנית על משכורתה כדי להקל על הקשיים הכספיים של החברה של בעלה, הגיע למסקנה שאין בכך כדי לשלול את מעמדה כשכירה. הן השופט רבינוביץ והן השופט רוזנפלד הדגישו כי ויתורים זמניים כאלה, המונעים מקשרי משפחה, אינם פוגעים מטבעם במערכת היחסים המקצועית, במיוחד כאשר קיימות ראיות קונקרטיות לביצוע עבודה בפועל. בית המשפט הכיר בחשיבות בחינת מצבי תעסוקה משפחתיים כדי להבדיל בין תעסוקה אמיתית לבין סיוע משפחתי גרידא. עם זאת, במקרה זה, דפוס עבודתה העקבי מאז שנת 2001 והיעדר כל טענה המערערת על מעמדה התעסוקתי לפני שנת 2004 היו מכריעים באישור מעמדה התעסוקתי הלגיטימי. משכך, זכאית המערערת לדמי אבטלה בגין תביעתה שהוגשה ביום 1.11.2005 ונפסקו בה שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪. ההחלטה התקבלה פה אחד בין השופטים, תוך הבטחת שמירת זכויותיו של המערער, והוסכם כי התשלום יבוצע בתוך 30 יום, ללא הפרשי ריבית והצמדה.