ת"א 1752-11-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי של הפסיקה הניתנת, תוך התמקדות בעקרונות וחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי של ערעור אזרחי 1752-11-22: אנונימי נ. קרסנוב ואחרים.** תיק זה בפני בית משפט השלום ברמלה, בראשות כב' השופטת קרן אביסרור, עוסק בבקשת תובע לבטל את מינויו של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט, ד"ר שי דורי, לאחר שכבר ניתנה חוות דעתו. הניתוח מתמקד בעקרונות המסדירים את פסילת מומחים שמונו על ידי בית המשפט ובגישת בית המשפט לפגמים פרוצדורליים ומהותיים לכאורה. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים:** * **חזקת ההגינות והמקצועיות של מומחים שמונו על ידי בית המשפט:** * בית המשפט מתחיל בקביעת חזקה חזקה שמומחים שמונו על ידי בית המשפט יבצעו את תפקידם בנאמנות, בהגינות ובמקצועיות. חזקה זו היא אבן יסוד בהליך השיפוטי, שמטרתה להבטיח את שלמותן ויעילותן של ראיות מומחים. * העיקרון הוא שהמומחה פועל ללא משוא פנים כלפי צד כלשהו. חיזוק לכך הוא ציטוט פסיקה מבוססת (ע"א 1548/06 אטיאס נ' בלכנר, ע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלוני). * **סף גבוה לפסילה:** * בית המשפט מדגיש כי לא כל טעות או פגם נתפס בחוות דעת של מומחה מצדיק פסילה. הסף לפסילת חוות דעת של מומחה, במיוחד לאחר שניתנה, הוא גבוה במיוחד. * הפסילה שמורה לפגמים היורדים ל"שורש העניין" ועלולים לגרום ל"עיוות דין" (ע"א 5611/07 לינצקי נ' קופת חולים של הסתדרות העובדים הכללית בארץ ישראל). * עיקרון זה משקף חוסר רצון שיפוטי לערער את תפקידו של המומחה ולהימנע מעיכובים ועלויות מיותרים הכרוכים בהתדיינות חוזרת או במינוי מחדש. * **השלכות של פגמים פרוצדורליים וחובת תום הלב:** * **עיתוי ההתנגדויות:** גורם משמעותי בהחלטת בית המשפט הוא עיתוי ההתנגדויות של התובע. בית המשפט מציין כי רבים מחששותיו של התובע, במיוחד בנוגע למשוא פנים לכאורה של המומחה ועבודתו הקודמת עבור הנתבעים, ניתן וצריך היה להעלות *לפני* הסכמתו למינוי המומחה או לכל הפחות, זמן קצר לאחר המינוי ולפני מתן חוות הדעת. * אי ביצוע בדיקת נאותות של התובע (למשל, חיפוש במאגר נבו) לפני הסכמתו למינוי המומחה מודגש ככשל קריטי. בית המשפט רואה במעשיו של התובע העלאת התנגדויות רק לאחר קבלת חוות דעת שלילית, מה שמרמז על חשש טקטי ולא אמיתי. * זה מדגיש את עקרון היעילות ההליכית ואת חובת תום הלב בהתדיינות משפטית. מצופה מהצדדים להעלות חששות לגיטימיים בהקדם כדי לאפשר סעדים בזמן ולמנוע ניצול לרעה של ההליך המשפטי. * בית המשפט מצטט את רע"א 7352/21 אנונימי נ. קרנית על הטענה כי עיתוי הבקשה חשוב, במיוחד כאשר ההתנגדויות מועלות רק לאחר קבלת חוות דעת המומחה. * **התייחסות לטענות בדבר הטיה וניגוד עניינים:** * **יחסי עבודה קודמים:** התובע טען כי ההיסטוריה של המומחה בהבעת דעה בעיקר לטובת הנתבעים מצביעה על משוא פנים. עם זאת, בית המשפט דחה זאת על הסף, תוך שהוא מצטט את רע"א 8869/13 נעמה פאור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, הקובע כי קשרים קודמים אינם פוסלים מומחה באופן אוטומטי. * בית המשפט הבחין בין קשרי עבר מזדמנים לבין "יחסי עבודה מתמשכים" או דפוס ברור המעיד על ניגוד עניינים. העובדה שהמומחה הביע חוות דעת לטובת הנתבע מס' 2 במקרה אחד בשנת 2019 לא נמצאה מספיקה כדי לבסס ניגוד עניינים, במיוחד לאור התנגדותו המאוחרת של התובע. * בית המשפט חזר והדגיש כי על הצדדים להוכיח "אינדיקציה ברורה לניגוד עניינים" וכי ניתוח סטטיסטי גרידא של עבודתו הקודמת של מומחה, ללא יותר, אינו עילה מספקת לפסילה. * **הצהרה על ניגוד עניינים (תקנה 16(ו)(1)):** * התובע טען כי מינוי המומחה אינו תקף מכיוון שלא הוגש טופס ההצהרה הנדרש. * בית המשפט הכיר בכך שהמומחה אכן לא הגיש את ההצהרה. עם זאת, הוא ראה בכך פגם הניתן לריפוי, הנובע פוטנציאלית מפיקוח במהלך הדיון הפרוצדורלי הלוך ושוב (למשל, המחלוקת הראשונית על שכר טרחה). * באופן מכריע, גישת בית המשפט כאן מייצגת חידוש ביישום המעשי. במקום לפסול את חוות הדעת באופן אוטומטי, בית המשפט הורה למומחה להגיש את טופס ההצהרה, מה שמאפשר לרפא את הפגם. זה משקף גישה פרגמטית המעדיפה צדק מהותי על פני הקפדה נוקשה על פורמליות פרוצדורלית כאשר פגם ניתן לתיקון ואינו פוגע באופן מהותי בצד. * **הסתמכות המומחה על תצהירים וחריגה מסמכות:** * **הסתמכות על תצהיר הנתבע:** התובע טען כי הסתמכות המומחה על תצהיר הנתבע מס' 1 בדבר קשר סיבתי אינה ראויה. בית המשפט הבחין בין מקרה זה לבין רע"א 7098/10 אוהד טביבזאדה נ' שירותי בריאות כללית בכך שציין כי התייחסותו של המומחה לתצהיר נועדה לתמוך במידע שכבר קיים ברשומה הרפואית, ולא כבסיס יחיד לקביעה מרכזית. בית המשפט גם ציין כי בתקדים המצוטט הייתה "הצטברות של פגמים", שלא הייתה קיימת כאן. * **חריגה מסמכות (אי מענה לשאלות):** התובע טען כי המומחה חרג מסמכותו בכך שלא ענה על שאלות ספציפיות הנוגעות לסיבתיות, תקופת אי כשירות וטיפולים מתקנים. בית המשפט התייחס לכך בכך שהתיר לתובע להגיש שאלות הבהרה למומחה. מדובר בחידוש פרוצדורלי המספק מנגנון מובנה לטיפול בחוות דעת מומחים לא שלמות או לא ברורות מבלי להזדקק לפסילה מיידית. בית המשפט שמר לעצמו את זכותו של התובע להגיש בקשות נוספות לאחר קבלת תגובות המומחה. * **תרופות לפגמים בחוות דעת מומחים:** * בית המשפט התווה סעדים אפשריים בגין פגמים בחוות דעת מומחים, החל מבחינת חוות הדעת לצד ראיות אחרות, מינוי מומחה נוסף ועד לפסילת חוות הדעת ומינוי מומחה חדש. * במקרה הספציפי הזה, בית המשפט בחר בשילוב של מתן אפשרות לשאלות הבהרה והוראה על הגשת ההצהרה החסרה, תוך הפגנת גישה מדורגת לסעדים המבקשת לפתור בעיות מבלי לפסול את עבודתו של המומחה בטרם עת. **מסקנה:** בית משפט השלום ברמלה, בהחלטה זו, מפגין גישה מאוזנת לניהול ראיות מומחים שמונה על ידי בית המשפט. תוך שמירה על העקרונות הקריטיים של אובייקטיביות, תום לב והקפדה על כללים פרוצדורליים, בית המשפט מפגין גם נכונות פרגמטית לאפשר תיקון של פגמים פרוצדורליים ולטפל בליקויים מהותיים שנתפסו באמצעות אפיקים כמו שאלות הבהרה. ההחלטה מדגישה מאוד את החשיבות של התנגדויות בזמן ובדיקת נאותות על ידי בעלי הדין, ורואה בתלונות מעוכבות אינדיקציה לתמרון אסטרטגי ולא חששות אמיתיים לגבי חוסר משוא פנים של המומחה. פעולותיו של בית המשפט בהוראת הגשת הצהרה חסרה והתרת שאלות הבהרה, במקום פסילה על הסף, מדגישות את המחויבות לקדם את המרדף אחר צדק מהותי תוך שמירה על יעילות ההליך המשפטי.