רע"א 8713/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על ההחלטה להעביר דיון מבית משפט השלום בטבריה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו. הבקשה הראשונית הוגשה על ידי המבקשים פני, בריס וברוך, אשר ביקשו עיכוב הליכי הוצאה לפועל לפינוי נכס הנדל"ן שלהם. המשיבים היו חברת הביטוח להתנחלויות בע"מ. בית משפט השלום קבע כי יש לדון בבקשת המבקשים לעיכוב ביצוע בתל אביב כפי שנקבע בשטר המשכנתא, ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, ודחה את ערעור המבקשים מבלי להיזקק לתגובת המשיבים. לאחר מכן ערערו המבקשים לבג"ץ, והגדירו את השאלה כשאלת תוקפו של מבחן "ההרתעה מפני מימוש זכויות" לאחר התיקון לחוק החוזים האחידים משנת 2004. המשיבים טענו כי החלטות הערכאות הנמוכות עולות בקנה אחד עם תורת המשפט, וכי פסקת השיפוט סבירה במקרה זה. שופט בית המשפט העליון הסכים עם החלטות הערכאות הנמוכות יותר, וציין כי המבקשים לא הציגו ראיות להרתעה ממשית, וכי הנסיבות אינן קושרות די הצורך את הסכסוך לבית משפט השלום בטבריה. זאת ועוד, השופט מצא כי המשיבים עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם לסתור את החזקה כי תניית השיפוט היא מפלה, גם אם מבחן ההרתעה כבר לא היה תקף לאחר התיקון. משכך, קבע השופט כי אכן יש להעביר את הדיון לבית משפט השלום בתל אביב, ודחה את בקשת המבקשים למתן רשות ערעור.