רע"א 1656/22

תקציר

בפסק דין זה הפעיל בית המשפט את סמכותו לפי תקנה 149(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, והתייחס לבקשה כאילו התקבל ערעור. החלטה זו עולה בקנה אחד עם אמות המידה שנקבעו המאפשרות רשות ערעור, תוך שימת דגש על גישה ליברלית כלפי תיקון כתבי טענות כך שיאפשרו בחינה מעמיקה של סוגיות שנויות במחלוקת. למרות שתקנות סדר הדין האזרחי החדשות מציעות הערכה קפדנית יותר לתיקונים, בית המשפט הגיע למסקנה כי במקרה זה יש לקבל את בקשת המערערים לתיקון. תקנה 46 מתחשבת בגורמים כגון התנהלות המבקש, השלב הפרוצדורלי ותכלית התיקון. למרות בחינה קפדנית יותר של התקנות החדשות, בית המשפט מצא כי השיקולים לא באו לידי ביטוי מלא בהחלטה הראשונית, במיוחד בכל הנוגע לקשר המהותי לפרשת אביגיל ולעיתוי הפרוצדורלי. המשיב הסכים לאפשר טענות המבוססות על החלטת אביגיל, תוך הכרה בהבדלים בנסיבות עובדתיות. פסק הדין מדגיש את רגישות הסוגיה הכוללת, וקובע כי המערערים רשאים לתקן את כתב הערעור שלהם. בנוסף, בית המשפט לא התייחס לטענת המערערים לפסילת המשיב שדן בבקשה לתיקון. משכך, התקבל הערעור, והמשיב חויב לשלם למערערים הוצאות בסך 5,000 ₪. ההחלטה משקפת איזון בין הקפדה פרוצדורלית לבין שיקול דעת שוויוני, שניתנה ביום 25.8.2022.