ע"א 1104/00

תקציר

בתביעת לשון הרע ערער המערער דוד אפל על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה את טענותיו, וטען נגד כתבה ששודרה בערוץ הראשון. המאמר קישר את אפל בעקיפין לפרשת "בא כוח להסכם" שבה היה מעורב אריה דרעי, וטען כי אפל קידם את רוני בראון לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה לטובת דרעי, שהסתבך בהליך פלילי. בית המשפט המחוזי לא מצא לשון הרע, ציין את חלקו הפעוט של אפל בכתבה ופירש את הפרסום כתמרון פוליטי טיפוסי ולא כמעשה בלתי מוסרי. עם זאת, בית המשפט העליון חלק על כך, והדגיש כי אדם סביר עלול לפרש את הסעיף כמרמז על כוונתו של אפל להשפיע באופן פסול על מינוי היועץ המשפטי לממשלה לטובת דרעי, דבר העלול לפגוע בשמו הטוב של אפל. פרשנות זו מתיישבת עם ההגדרה הרחבה של לשון הרע במשפט הישראלי, ומדגישה את פוטנציאל הפגיעה בכבודו של אדם. על אף שבית משפט קמא ציין את מעמדו של אפל כאיש ציבור, הכרוך בדרך כלל בגישה מקלה יותר כלפי חופש הביטוי, בית המשפט העליון מצא את השלכות הפרסום חמורות דיין כדי לשקול מחדש את תביעת לשון הרע. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לבחינה נוספת של האחריות בגין לשון הרע, תוך איזון בין זכותו של אפל למוניטין לבין חופש הביטוי והאינטרס הציבורי. בית המשפט העליון הורה למשיבים לכסות הוצאות משפט ואגרות.