רע"פ 229/12

תקציר

בית המשפט דן בערעור על פרשנות העבירה "העלבת עובד ציבור" לפי סעיף 288 לחוק העונשין, תוך התמקדות בשאלה האם מתנדבים, כמו אנשי המשמר האזרחי, נחשבים ל"עובדי ציבור". הערעור התקבל על סמך נימוקיו של השופט ש' ג'ובראן, תוך ניתוח נוסף של המונח "עובד ציבור". המערער טען כי אין לכלול מתנדבים כעובדי ציבור, כי העלבון אינו עומד בתנאי העבירה המבוססים על פרשת אונגרפלד, וכי המתלונן חרג מסמכותו ובכך מבטל את העבירה. הסכמתו של השופט ג'ובראן עם הטענה השנייה הובילה לזיכוי. בית המשפט הכיר בכך שבעוד ש"עובד ציבור" מתייחס באופן מסורתי לעובדים בשכר, מתנדבים המשולבים בשירות הציבורי, כמו אנשי המשמר האזרחי, חולקים אחריות דומה לזו של עובדי מדינה ולכן מוגנים מפני עלבונות לפי סעיף 288. פרשנות זו מתיישבת עם מקרים קודמים כמו ברק כהן, ומדגישה את אופיו המתפתח של השירות הציבורי. מפסק הדין עולה כי מתנדבים בתפקידים סטטוטוריים ראויים לאותן הגנות משום שעבודתם חיונית לפעילות השירות הציבורי. בנוסף, צוין כי כאשר מתנדבים חורגים מסמכות, אלא אם כן הם מזדהים כראוי, הם עלולים שלא לעמוד בקריטריונים של להיות בתפקיד, דבר המשפיע על תחולת העבירה. בסופו של דבר, בית המשפט אישר את פסק דינו של ג'ובראן, והכיר בהגדרה המורכבת של תפקידים בשירות הציבורי ובצורך להתאים פרשנויות משפטיות כדי לכסות מתנדבים הממלאים תפקידים ממשלתיים.