ת"א 29199-08-16

תקציר

הפרשה נסובה סביב הלוואה ורכישת מניות שהיו אמורות לשמש למימון הקמת שטחים ציבוריים. התובעת, שניסחה את ההסכם, טענה כי על הנתבעת לפרוע את ההלוואה במזומן ולא באמצעות התמורה ממכירת המניות כאמור בהסכם. הנתבעת טענה כי יש לקיים את ההסכם כפי שיועד מלכתחילה, כאשר ההלוואה תוחזר אך ורק באמצעות הקצאת המניות. בית המשפט הסכים עם פרשנותה של הנתבעת להסכם, בקובעו כי טענת התובעת נעדרת שחר ומהווה ניסיון להרחיב את ההסכם מעבר לתנאיו המקוריים. זאת ועוד, נדחתה גם טענת התובע כי יש להחיל את דוקטרינת "הביצוע המשוער", שכן היא לא נתמכה בראיות עובדתיות כלשהן וחרגה מתחום המחלוקת. השופטת הדגישה כי התובעת, שהייתה לה שליטה על ניסוח ההסכם, אינה יכולה כעת לטעון אחרת. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת התובעת כי הנתבעת הפרה את ההסכם בכך שלא הקצתה את מספר המניות המיועד, שכן השינוי במספר המניות נבע מהחלטותיה של התובעת עצמה. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.