תפ"ח 16193-01-15

תקציר

הנאשם הורשע בהריגה לאחר שפיתה את בן דודו, המנוח, למקום מבודד שם נורה ונהרג. נסיבות העבירה היו חמורות ביותר, וכללו חבלה קשה למשפחה ובגידה באמון. התנהלותו של הנאשם, שהובילה לאובדן חייו של צעיר, הייתה בזויה ומתוכננת. בית המשפט התקשה לקבוע את פרטי האירוע המדויקים בשל ההסתמכות על ראיות נסיבתיות ושתיקת הנאשם. היסוד הנפשי של העבירה נמצא כאדישות, שהיא רמת אשמה גבוהה. נוכח חומרתה הרבה של העבירה, הנסיבות הסובבות אותה ועברו הפלילי של הנאשם, היה על בית המשפט להטיל עונש חמור. השופט סלוצקי הציע 14 שנות מאסר, ואילו השופט אינפלד הציע עונש מתון יותר של 10 שנים, בהתחשב בהודאת הנאשם ובערכה המוגבל של עסקת הטיעון שלו. השופט סטרונג המליץ על החמרת הענישה של 12 שנות מאסר. בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם 12 שנות מאסר, בניכוי ימי המעצר, שירוצו ברצף עם עונש המאסר שכבר ריצה. בנוסף, הוטלו שנתיים מאסר על תנאי ופיצוי בסך 258 אלף שקל למשפחת המנוח. השופטים הדגישו כי העונש החמור מוצדק בשל קדושת חיי אדם והצורך בהרתעה ובנקמה.