עש"א 23667-01-17

תקציר

המבקש ביקש לערער על החלטת יו"ר הוועדה לקבילות מחברות, אשר האריכה את המועד האחרון לתגובת המשיב לערעור המבקש. המבקש טען כי הארכה ניתנה שלא כדין, שכן מזכירות הוועדה, ולא היו"ר, יזמה את ההארכה, והמשיב לא ביקש אותה. היו"ר ביסס את החלטתו על שתי תקנות. הראשונה, תקנה 10, נוגעת לשיקול דעתה של ועדת הערר בעניינים פרוצדורליים, אך המבקש טען כי היא חלה על הוועדה כגוף ולא על יושב הראש שלה בלבד. השנייה, תקנה 23, מעניקה ליו"ר סמכות להאריך מועדים, אך רק מטעמים מיוחדים ולאחר שמיעת הצדדים. החלטת היו"ר נפלה פגם פרוצדורלי, שכן היא התקבלה ללא ידיעת המבקש. במקום לקבל את בקשת הערעור, הציע השופט כי דרך הפעולה הראויה של המבקש תהיה לבקש מהיו"ר לבטל את החלטתו ולשקול אותה מחדש לאחר שמיעת הצדדים. השופטת הדגישה את האופי המנהלי של דיוני הוועדה ואת הצורך להקפיד על הליך הוגן, וציינה כי המבקש יכול להפנות את ענייני מזכירות הוועדה לגופי הביקורת. לפיכך הבקשה נדחתה והותירה את החלטת היו"ר על כנה, אם כי לא נפסקו הוצאות.