ע"פ 58419-11-21

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה שהרשיע את המערער בשורה של עבירות, בהן נהיגה בחוסר זהירות, נהיגה ללא רישיון וביטוח, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המערער טוען כי שגה בית משפט קמא בזיהויו כנהג וכי לא היו די ראיות להרשיעו בעבירת הסמים. לגופו של עניין, טוען המערער כי הליך הזיהוי היה פגום וכי בדיקת טבליה אחת בלבד מתוך 87 שנמצאו ברכב כסם MDMA מסוכן לא הספיקה. בנוסף, מבקש המערער להפחית את העונש, ובפרט את תקופת הפסילה מנהיגה ואת הקנס הכספי שהוטל. שופטי הערעור, השופט אליקים, השופטת נאות פרי והשופטת בש, דוחים פה אחד את הערעור. הם מסכימים כי קביעתו של בית משפט קמא כי המערער היה הנהג ברכב התבססה על ראיות מהימנות, לרבות היכרות מוקדמת של הקצין המזהה ועדויות נוספות התומכות בזיהויו. יתר על כן, השופטים מקבלים את קביעתו של בית משפט קמא כי די היה בבדיקת טבליה אחת, שכן העד המומחה הסביר כי הטבליות יוצרו באופן תעשייתי ודומות במראהן. באשר לאי התאמה של הנוסחה המולקולרית, נחה דעתם של השופטים כי מדובר בטעות סופר וכי החומר זוהה במדויק כ-MDMA. עוד מסכימים השופטים כי העונש שהוטל היה סביר ומידתי ביחס לעבירות שבוצעו ולכן מסרבים להתערב בו. לפיכך, הערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין נדחה.