ת"א 18827/95
פסק-דין שלום ירושלים
תקציר
בעל הבית הגיש תביעה לפינוי שוכר, תוך שהוא מציין את כוונתו להרוס את הבניין ולבנות בניין חדש כסיבה. על פי החוק, היתר בנייה תקף והודעה בכתב על הסדרים חלופיים לדייר נדרשים לפינוי. השופט פסק תחילה לטובת בעל הבית, ונתן להם זמן לספק את המסמכים הדרושים. עם זאת, בעל הדירה לא הגיש את היתר הבנייה הנדרש ותצהיר משלים המפרט את תוכניות הבנייה שלהם. הם הציגו רק קבלה על אגרת היתר הבנייה ותצהיר של אחד התובעים, וזה לא הספיק. השופט הגיע למסקנה כי למשכיר לא הייתה כוונה אמיתית לבנות בעתיד הנראה לעין ודחה את התביעה, תוך שהוא מציין כי נטל ההוכחה מוטל על המשכיר. ההחלטה התקבלה לאחר שניתנה לתובעים הזדמנויות רבות למלא אחר הדרישות. השופט הדגיש כי היעדר היתר בנייה ותוכנית בנייה ברורה לא הותירו לבית המשפט ברירה אלא לדחות את התביעה. לשוכר נפסקו הוצאות ושכר טרחת עורך דין. פסק דין זה נועד למנוע פינויים לא מוצדקים ולהגן על זכויות הדיירים.
חקיקה מקושרת
ת"א 18827/95 אליהו מגזימוף נ' דוד מרציאנו, שלום (28.10.2004)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.