עת"מ 42602-01-21

תקציר

העותרים טענו כי נפלו טעויות משפטיות בהחלטת ועדת הערר בנוגע לתחולת תמ"א 38 על בניינים, אשר יצדיקו את התערבות בית המשפט. עם זאת, השופט לא מצא טעם בטיעוניהם. ועדת הערר היא רשות תכנון סטטוטורית בעלת תפקידים שיפוטיים, והחלטותיה זוכות לכבוד רב. השופט הסכים עם קביעת ועדת הערר כי תמ"א 38 אינה חלה על מבני העותרים וכי הוועדה פעלה בסבירות ובסמכותה בבקשת חוות דעת הנדסיות נוספות. השופטת דחתה גם את טענות העותרים בדבר הסתמכות על מידע תכנוני קודם ומסמכי מדיניות, וכן את טענותיהם בדבר שיהוי מכוון מצד הוועדה המקומית. כמו כן, קבעה השופטת כי על מוסדות התכנון לבחון בקשות בנייה בהתאם למצב התכנוני והמשפטי הקיים, אשר במקרה זה אינו תומך ביישום גיליון 5 לתקן 413. לבסוף, השופט לא מצא ראיות למידע מטעה או לחוסר סבירות בהליך קבלת ההחלטות של ועדת הערר ודחה את העתירה במלואה. העותרים חויבו לשלם למשיבים שכר טרחה והוצאות בסך 40,000 ₪.