ב"ש 4497/05

תקציר

המשיב, אמין, ואשתו, שרה, התגוררו בירושלים עם כמה מילדיהם, ובהם רודיינה, שהייתה בהריון והתגוררה עמם, אמאני, שהתגוררה עמם אף היא, וליילה, שהייתה נשואה וחיה בנפרד. ב-30 באפריל 2005 החלה המשפחה לחשוד ברודנה כי היא מבזה את כבוד המשפחה. בין ה-30 באפריל ל-2 במאי חזרה רודאינה לגור עם הוריה לאחר שגורשה על ידי בעלה. במהלך תקופה זו, קשרו המשיבים ובנם מאהר קשר לרצוח את רודיינה בשל הפגיעה לכאורה בכבוד המשפחה. אמין, כפטריארך המשפחה, אישר למאהר לבצע את הרצח, וקבע כי יש להרוג את רודיינה, אך לא בשיטה ספציפית. הדבר מהווה ראיה לכאורה לקשירת קשר לרצח. עם זאת, אין די ראיות כדי להרשיע את אמין ברצח בפועל של רודאינה או בכישלון למנוע את רציחתם של אמאני וליילה. למרות שאמין הסכים לרצח רודיינה, נראה כי מאהר, שביצע פיזית את הפשעים, היה פועל ללא אישור אביו, מה גם שאמין ניסה למנוע את רציחתן של אמאני וליילה והתנגד לכל פגיעה בהן. בנוסף, אמין לא נכח בבית בעת הרצח ולא סייע בהן. הראיות מצביעות על מעמדו העצמאי של מאהר בתוך המשפחה, מה שמקטין את חלקו של אמין בפשעים. קיים ספק סביר לגבי ידיעתו וכוונתו של אמין, יסודות חיוניים להרשעה במקרים של אי מניעת פשע. טענת המבקש כי אמין יכול היה לפעול לאחר שנודע לו כי ליילה עדיין בחיים לאחר הרצח אינה נתמכת בראיות, ולא ניתן לייחס את התנהגותו של אמין עם שובו הביתה לעבירה של אי מניעת פשע הנוגע לרודיינה. סיכומו של דבר, קיימות ראיות לכאורה לקשירת קשר לרצוח את רודיינה, אך יתר העבירות המיוחסות לאמין בכתב האישום חסרות ראיות מספיקות. עם זאת, אמין מהווה סכנה לשלום הציבור והוא יוחזק במעצר עד תום ההליכים בשל חומרת עבירת קשירת הקשר והסיכון שלא יעמוד בתנאי שחרור. השופט מורה על מעצרו של אמין, תוך התחשבות בחזקת החפות ובחומרת מעצרו של אדם לפני הכרעת הדין.