בש"פ 481/21

תקציר

עניינו של פסק הדין הנדון בקבלה חלקית של ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין מעצרו של מערער המואשם בעבירות מין. האדם המדובר, המתואר כעבריין צעיר בפעם הראשונה, ביקש להשתחרר ממעצר במסגרת טיפולית. בית המשפט ניצב בפני דילמה באשר לחומרת האישומים ולסיכון הפוטנציאלי הנשקף מהמערער, בפרט בשל פעילותו המקוונת הענפה, אשר שימשה פלטפורמה לביצוע העבירות. עם זאת, השופט משוכנע גם בכנותו של המערער בפנייה לטיפול ובתמיכה שהוא מקבל מהוריו. לאחר ששקל את הדילמה, מחליט השופט לאזן בין החששות שהועלו לבין סיכויי שיקומו של המערער. הערעור מתקבל בחלקו תוך קביעה כי שירות המבחן יגיש תסקיר מפורט המפרט את האמצעים למניעת גישתו של המערער לאינטרנט במסגרת הטיפולית ומציע הסדרים לחופשות מהמסגרת. השופט מדגיש את חשיבותו של איסור מוחלט על גישה לאינטרנט, שיבטיח כי למערער לא תהיה גישה ממכשירים אישיים כלשהם, וכי קיימת אכיפה קפדנית. בנוסף, מומלץ כי המערערת תישאר במסגרת הטיפולית ללא חופשות, למעט ביקורי משפחות, במהלך תקופת ההסתגלות הראשונית. עוד קובעת השופטת כי אם יורחק המערער מהתוכנית או יפר את התנאים, הוא יוחזר לאלתר למשמורת מלאה. לבסוף, המעבר למסגרת הטיפולית ילווה בפיקוח הדוק. על בית המשפט המחוזי מוטלת המשימה לבחון מחדש את העניין על סמך ממצאי הדו"ח המשלים בתוך שבועיים ולקבוע בהתאם את תנאי מעצרו של המערער. אם בית המשפט יקבע כי לא ניתן ליצור סביבה מפוקחת דיה, ההחלטה הנוכחית לעצור את המערער תעמוד בעינה. פסק דין זה בא לאזן בין הצורך של המערער בטיפול ובפיקוח לבין הצורך להגן על הציבור וחומרת העבירות שבוצעו.