רע"א 2022/07

תקציר

בית המשפט בחן בקשת רשות ערעור והחליט לדחותה. הסוגיה המרכזית הייתה האם ניתן לדחות על הסף תביעה ייצוגית לפני דיון באישור. באופן מסורתי, בקשות לסילוק על הסף אינן נידונות בנפרד מהדיון לאישור תובענה ייצוגית, אלא אם קיימות סיבות ברורות במיוחד לעשות כן. מקרים קודמים אפשרו דחייה כאשר לתובע הייצוגי לא הייתה עילת תביעה אישית, אך שינויים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, מאפשרים כיום להמשיך בתובענה ייצוגית גם אם התובע המייצג לא הוכיח עילה אישית, בתנאי שמתקיימים תנאים מסוימים. בית המשפט קבע כי חששות לגבי עילת התביעה האישית של התובע המייצג צריכים להיבחן בדרך כלל במהלך הדיון באישור ולא באמצעות בקשות דחייה מקדמיות. במקרה דנן, דן בית המשפט המחוזי בסוגיות הקשורות רק לעניינו האישי של המשיב ולא מצא כל מניעה לטענות הקבוצה הרחבה. ההליך הנכון יהיה להעריך את התביעות האישיות הללו במהלך תהליך אישור התביעה הייצוגית. בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקש חויב בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪. החלטה זו מחזקת את התפיסה כי חריגים לשמיעת תביעות בנפרד צריכים להיות נדירים ומדגישה את חשיבותו הפרוצדורלית של חוק התובענות הייצוגיות החדש.