ת"א 68283-02-24

תקציר

השופט דחה את בקשת התובע לצו מניעה זמני נגד בניית הנתבעים. ההחלטה התבססה על מספר גורמים. ראשית, התובעת לא הצליחה להביא ראיות מספיקות לכך שהבנייה סטתה מהגבהים הנקובים בהיתר הבניה, למרות שהנתבעת הציגה ראיות המצביעות על קיום ההיתר. שנית, טענות התובע בדבר מרמה ושוחד כנגד הנתבעים וגורמים אחרים המעורבים בבנייה לא היו מבוססות ולא עמדו ברף הנדרש להוכחת סיכויי ההצלחה בתביעה. שלישית, השופט מצא כי התובע לא פעל בתום לב בכך שלא גילה מידע חיוני, כגון בקשות קודמות לצווי מניעה והיעדר היתרים לבנייה שלו. בנוסף, קבעה השופטת כי טענות התובע בדבר שלילת החזקה והמטרד אינן משכנעות, מה גם שהתובע עצמו גרם למטרד בכך שהפר קווי בניין ובנה ללא היתר. בסיכומו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי התובע לא הוכיח ולו סיכוי לכאורה להצליח, ולכן הבקשה לסעד זמני נדחתה. התובע חויב לשאת בהוצאות הנתבעים, בסך של 6,000 ₪.