רע"ב 6463/18

תקציר

בית המשפט דוחה את ערעורו של האסיר על החלטת ועדת השחרורים לשלול את רישיון השחרור המותנה שלו. השופט קובע כי הבקשה לדחיית הערעור היא כדין, שכן רשות ערעור על החלטות ועדת השחרורים ניתנת רק במקרים חריגים, ומקרה זה אינו עומד בקריטריונים. השופט ממשיך ומתייחס לגופה של הבקשה ומכיר בהתקדמות השיקום החיובית של המבקש. עם זאת, השינוי המשמעותי בהתנהגותו של המבקש, לרבות ניתוק הקשר עם הרשויות, נטישת תוכנית הגמילה שלו וחזרה לשימוש בסמים, מצדיק את החלטת ועדת השחרורים לבטל את שחרורו המוקדם. השופט מדגיש כי לאסירים אין זכות מוחלטת לשחרור מוקדם ועליהם למלא את כל התנאים לאורך כל תקופת הרישיון. במקרה זה, אין די בעמידתו החלקית של המבקש, במיוחד נוכח האינטרס הציבורי בעמידה בתנאי השחרור. השופט גם דוחה את הטענה כי היה על הוועדה להפקיע רק חלק מתקופת הרישיון, ומציין כי לוועדה שיקול דעת בעניין זה והיא שקלה את כל הגורמים הרלוונטיים בטרם תחליט על מלוא התקופה. פסק הדין מדגיש את חשיבות שלום הציבור ואת הצורך של המבקש לרצות בתבונה את יתרת תקופת המאסר ולעסוק בתהליכים טיפוליים. הבקשה נדחית, והחלטת ועדת השחרורים עומדת בעינה.