ת"פ 66219-05-20

תקציר

הנאשם הואשם בכך שאיים על שני שוטרים בפגיעה בבועז, שנכח במקום, באמצעות דקירה. הנאשם התקשר למשטרה משום שחשש מפגיעה פיזית מצד בועז. עם הגעת השוטרים הוא ביקש מהם לפנות את בועז, אך השוטרים הסבירו לו כי הדבר אינו אפשרי והציעו לו לפעול משפטית במקום. מתוסכל מתגובתם, חרג הנאשם מגבולות הביטוי הלגיטימי ואיים לדקור את בועז. למרות שהנאשם לא התכוון לבצע את האיום, היסוד הנפשי של העבירה עדיין היה נוכח. האיום היה מטריד והוביל למעצרו של הנאשם, מה שעשוי למנוע אירועים נוספים. השלכות האיום היו נמוכות, ובועז והמשטרה לא חשו מאוימים. נסיבות האיום נבעו מחששו של הנאשם כי יותקף על ידי בועז, מה שהוביל אותו לפנות לעזרת המשטרה. הנאשם, שנאבק בסכיזופרניה פרנואידית וחי ברחוב, התנצל מיד לאחר שהשמיע את האיום. נסיבותיו האישיות המורכבות, יחד עם נסיבות האיום, הובילו את השופט למסקנה כי הרשעה פלילית לא תשרת את האינטרס הציבורי. לפיכך, השופט החליט שהאיום היה טריוויאלי וזיכה את הנאשם.