ת"א 44966-07-19

תקציר

המחלוקת נוגעת לבעלות וזכות מעבר למרתף מתחת לשתי גלריות אמנות סמוכות בישראל. גלריית התובעים, אשר ניגשת למרתף דרך רכושה של הנתבעת, טוענת כי עבודות הבנייה האחרונות של הנתבעת במרתף שלהם פגעו בזכויותיה הטריטוריאליות של התובעת, ולכן מבקשת מספר סעדים לרבות הפסקת עבודות, היתר מעבר ותיקוני נזקים. בית המשפט מורה לנתבעת להסיר את ידה מחלק המרתף הפוגע בזכויות הקניין של התובעת, כפי שהוגדרו על ידי מומחה שמונה על ידי בית המשפט. צו זה חל על כל אדם וחפצים במקרקעין של התובעת, ונאסר על הנתבע להיכנס אליה או לבצע בה פעולות כלשהן. בית המשפט דוחה את תביעת התובעת לזכות מעבר קבועה בקניינה של הנתבעת, ומגיע למסקנה כי רשות המעבר של הבעלים הקודמים הייתה ניתנת לביטול ובוטלה כדין על ידי הבעלים הנוכחי. בנוסף, בית המשפט רואה בסעדים מבוקשים אחרים מיותרים או בלתי קבילים. אלה כוללים את הפסקת עבודות הבנייה – שכבר הסתיימו עד למועד הדיון – מתן אפשרות למומחה לבדוק ולתקן נזקים, בניית קיר הפרדה ופיצול הסעד כדי לאפשר תביעת נזיקין נפרדת. הנתבע חייב בהוצאות המשפט של התובע, בסך 13,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום. טענת התובע מתקבלת אפוא בחלקה, ומשקפת את ממצאי בית המשפט בעניין הסגת הגבול של הנתבע ושלילת זכויות המעבר הקבועות. כל צד יישא בשכר טרחתו, וזכותו לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי.