בש"פ 1280/98
החלטה עליון
תקציר
המערער במקרה זה, ש' טובין, הואשם בהריגה ושוחרר תחילה בערבות בתנאים מגבילים, לרבות מעצר בית בכתובת מוגדרת. עם זאת, מאוחר יותר התברר כי טאבין הפר את תנאי שחרורו בכך שעזב את מקום מגוריו ללא רשות ומסר כתובת שגויה. בעקבות זאת הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו עד תום ההליכים. בא כוחו של טובין ביקש הזדמנות שנייה וטען כי ההפרות לא היו מכוונות וכי קיימות נסיבות מקלות. מתוך הכרה בכך שהפרת תנאי השחרור מובילה בדרך כלל למעצר, הפעיל בית המשפט את שיקול דעתו לבחון את נסיבות ההפרה ואת העבריין. בהתחשב במצבו האישי של טאבין ובאפשרות של ערבויות חלופיות, החליט בית המשפט לתת לו הזדמנות אחרונה לציית. פסק הדין איפשר את שחרורו של המערער בערבות בתנאים מחמירים יותר: תצהירי הוריו שיפקחו עליו, הופעת ההורים בפני בית המשפט, מתן ערב חדש ומסירת דרכון רוסי כלשהו. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך אימות ההסדרים המוצעים. בסך הכל התקבל הערעור, וטאבין יישאר משוחרר בתנאים החדשים והמחמירים יותר.
בש"פ 1280/98 מיכאל ויניצקי נ' מדינת ישראל, עליון (5.3.1998)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.