ת"א 7329/05

תקציר

התובעת עברה שלושה ניתוחי עיניים – בחודשים מאי ויולי 1996 ובמאי 2004 – לתיקון ראייתה ולהסרת משקפיה. הניתוחים לא צלחו והותירו אותה עם ראייה לקויה. היא הגישה תביעה בשנת 2005, בטענה כי הנתבעים הטעו אותה לגבי ודאות הצלחת הניתוחים וכי הם לא הסבירו את הסיכונים הכרוכים בכך. עוד טענה כי הניתוחים בוצעו ברשלנות. הנתבעים טענו כי תביעת התובעת לגבי שני הניתוחים הראשונים התיישנה משום שלא הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות בת השנתיים. עוד נטען, כי התובעת נתנה הסכמה מדעת לכל שלושת הניתוחים וכי הניתוחים בוצעו במיומנות ובזהירות. השופט פסק לטובת הנאשמים. נמצא כי תביעת התובע לגבי שני הניתוחים הראשונים אכן התיישנה, שכן הנזק התגלה מיד לאחר השלמתם, למעלה מתשע שנים לפני הגשת התביעה. עוד קבע השופט כי התובעת קיבלה מידע מלא ונתנה הסכמה מרצון לניתוח השלישי, וכי אין קשר סיבתי בין ניתוח זה לבין ליקוי ראייתה. השופטת דחתה את תביעת התובעת והורתה לה לפצות את הנתבעים בגין הוצאות חוות דעת המומחה ושכר טרחת עורך דין.