בד"א 29/10

תקציר

פסק הדין ברע"א 68/09, שניתן על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה ביום 18.2.2010, והערעור שבא בעקבותיו, נסובו בסוגיית ניגוד העניינים בייצוג משפטי. מאפייניו המרכזיים של הערעור הם קבלת התשתית העובדתית על ידי שני הצדדים, וביקורתם של המערערים על המסקנות אליהן הגיע בית משפט קמא מבלי להצביע על טעויות ספציפיות. ממצאיו ונימוקיו של בית משפט קמא מאומצים בפסק דין זה, המבקש אף הוא להרחיב בעניין. מתוארים שלושה סוגים של מצבים הנוגעים לניגוד עניינים פוטנציאלי שעורך דין עלול להיתקל בהם, שלכל אחד מהם פתרונות נפרדים: ייצוג לקוח מול צד שאינו מיוצג, ייצוג שני לקוחות בעלי מטרה משותפת וייצוג צדדים יריבים בסכסוך. בהיעדר הסכמה מפורשת לייצוג משותף, על עורך דין להימנע מלפעול עבור שני הצדדים. במקרה דנן, נמצא כי המערערים ביצעו את העבירה של ייצוג בניגוד עניינים. פעולתו של המערער מס' 1 לטובת המתלונן – שהיה דייר הנתבע על ידי ועד בית – נעשתה ללא ידיעתו או הסכמתו של הנתבע, לקוחו בהליך העיקרי. זאת ועוד, אמונתו הכנה של המערער מס' 1 בצדקת מעשיו אינה שוללת את עבירתו. המערער מס' 2, שותפו של המערער מס' 1, אשם אף הוא בהתאגדות, שכן כללי ניגוד העניינים חלים על כל עורכי הדין באותו משרד. כל ניסיון להגדיר מחדש "ייצוג" כך שלא יכלול פעולות כמו ניסוח מסמכים משפטיים לא צפוי להצליח; כל פעולה המקדמת את עניינו של בעל דין מהווה ייצוג. נוכח ניגוד העניינים הפוטנציאלי, מעשיהם של המערערים לא היו ראויים. פסק הדין מדגיש את הצורך בשיקול דעת ובציפייה לקונפליקטים פוטנציאליים, בהתאם לעיקרון האתי הבסיסי של עריכת דין, ולכן הערעור נדחה. השופטים המוסכמים מדגישים את הצורך בבחינה של כל מקרה לגופו ואת המבחן האובייקטיבי במצבי ניגוד עניינים, תוך הרחבת היקף הייצוג וחובות הזהירות והנאמנות של עורך הדין.