ת"א 40406/08

תקציר

בית המשפט מצא כי הן התובע והן רפאלי נפלו קורבן לתרמית שביצעו בראל ובסון, שכללה מכירת רישיון מונית. בית המשפט קבע כי התובע, הבעלים החוקי של הרישיון, התרשל בשמירה על רכושו בכך שמסר לבראל את מסמכי הרישיון המקוריים ולא פיקח על השימוש בהם, מה שאפשר את המכירה במרמה. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל זדון מכוון מצד התובע. גם רפאלי, רוכשת הרישיון, נמצאה כמי שהתרשלה בבחינת העסקה, ובפרט בכל הנוגע למחיר הרכישה הנמוך ולתהליך התשלום. בית המשפט קבע כי תקנת השוק אינה חלה במקרה זה, כלומר זכויותיו של התובע כבעלים המקורי גברו על טענותיה של רפאלי לרישיון. בעקבות זאת חויבה רפאלי להחזיר את הרישיון לתובע. בית המשפט ייחס 20% אשמה תורמת לתובע ו-30% לרפלי בגין התנהגותם הרשלנית. כמו כן נדונו הודעות לצדדים שלישיים. ההודעה לבראל התקבלה במלואה, וחייבה אותו לשלם לרפלי 150,000 ₪, שווי הרישיון במועד התביעה. ההודעה לסברי, המתווך בעסקה, התקבלה חלקית, הטילה עליו את האחריות ל-50% מהרשלנות וחייבה אותו לשלם לרפלי 75 אלף שקל. ההודעה לעיזבונו של עו"ד בירקנטל, הנוטריון שאימת את ייפוי הכוח המזויף, נדחתה בשל היעדר ראיות מספיקות למעורבותו או לרשלנותו. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו בתיק העיקרי. רפאלי קיבל הוצאות ושכר טרחת עורך דין מבראל וצברי, ואילו הוא נדרש לשלם את עיזבונו של עו"ד בירקנטל. בית המשפט הבהיר כי רפאלי אינה זכאית לכפל פיצויים וכל סכום שישולם על ידי בעלי הדין ינוכו מחובותיהם של אחראים אחרים. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 13/02/2014.