ת"א 66222-12-19

תקציר

התובע, ד', תבע את העירייה לפיצויים לאחר שסבל משבר בכתפו השמאלית עקב נפילה על שביל חשוך וגשום בתחומי העירייה. בשביל הייתה ערוגת גן לא מוארת שד' טען שהחליק עליה. בעירייה הכחישו את הטענות וטענו כי ד' אשם. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי התאונה אירעה כפי שד' תיאר אותה, תוך שהוא מקבל את גרסתו לאירועים. נקבע כי העירייה אחראית לתאונה בשל אי תחזוקת השביל ואספקת התאורה, דבר המהווה רשלנות. אשמתו התורמת של ד' נקבעה כ-10% בשל חוסר זהירות בעת הליכה בתנאי חושך וגשמים. בית המשפט מינה מומחה שקבע כי הנכות הרפואית הצמיתה של ד' היא בשיעור של 15%. בית המשפט פסק לד' פיצויים בסך 141,500 ₪, שהופחתו ב-10% בגין אשמתו התורמת. סכום זה כלל הפסדי שכר בעבר (20,000 ש"ח), הפסדי השתכרות עתידיים (50,000 ש"ח), סיוע מבני משפחה (15,000 ש"ח), הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה (1,500 ש"ח) וכאב וסבל (55,000 ש"ח). העירייה חויבה לשלם לד' 127,350 שקל, בצירוף אגרת בית משפט, שכר טרחת עורך דין ועלות חוות דעת מומחים. השופטת הדגישה כי פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים וכי לעירייה לא נגרם כל נזק ראייתי מהתביעה שהתעכבה מעט.