ע"א 10760-05-23

תקציר

הערעור מתייחס לפסיקת בית משפט השלום ברמלה בעניין פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים בשנת 2018. המערערים לא חלקו על אחריותם לפצות את המשיב אלא טענו בדבר היקף הנזק שנגרם למשיב. בית משפט קמא מינה מומחים להערכת מצבו של המשיב ולקביעת דרגת הנכות, תוך שהוא מעריך אותה ב-10% בגין צלקת באזור הישבן ו-10% נכות לצמיתות בשל בעיות פסיכיאטריות. בית המשפט שקל גם את הפסד ההשתכרות של המשיב, נכות תפקודית וניכוי כושר השתכרות, ופסק לו פיצויים בסך 486,235 ש"ח. המערער ערער על פסק הדין, אך בית המשפט העליון דחה אותו והסכים עם הערכתו וממצאיו של בית משפט קמא. בית המשפט העליון אישר את קביעתו של בית משפט קמא בדבר נכות תפקודית, ניכוי שכר וסכומי פיצויים, והדגיש כי אלה נתונים לשיקול דעתו של בית המשפט קמא. היא גם תאמה את השכר הממוצע ששימש לחישוב הפיצויים, שהתבסס על הנתונים העדכניים ביותר שהיו זמינים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני פסק הדין. המערערת חויבה לשלם למשיב 10,000 ש"ח הוצאות.