ע"א 6491/21

תקציר

במקרה דנן, ביקשה המערערת לפסול הרכב מלדון בענייניה המשפטיים השוטפים הנוגעים להסדרי משמורת והורות הנוגעים לקטין שהיא חולקת עם בן זוגה לשעבר, המשיב. שורש המחלוקת נוגע לטענות בדבר אי מסוגלות הורית ומסוכנות לקטין, כאשר מומחה שמונה על ידי בית המשפט קובע כי שני הצדדים אינם מהווים סכנה וממליץ על משמורת משותפת. למרות זאת, טענה המערערת כי החלטותיו הפרוצדורליות של בית המשפט מצביעות על משוא פנים, במיוחד בכל הנוגע לטענות בדבר ניכור הורי, שלדעתה נדחו בטרם עת. עם זאת, בית המשפט קמא סבר כי נשמרת משוא פנים והחלטות פרוצדורליות נתונות לערעור רגיל, ולא לבקשות פסילה. עוד טענה המערערת כי החלטות ההרכב היטיבו באופן בלתי הוגן עם המשיב, והדבר בא לידי ביטוי בהיעדר דיונים מתוכננים ודחייה לא ראויה של בקשותיה. עוד האשימה את הפאנל בכך שלא רשם הצהרות במדויק ואיפשר ניגודי עניינים בייצוג משפטי. ערעורו של המערער חזר על טענות אלה, אך נדחה בסופו של דבר, תוך שבית המשפט הדגיש כי יש לטפל בקובלנות פרוצדורליות בערוצים משפטיים מתאימים ולא בהליכי פסילה. לא נדרשו הוצאות מאחר שלא התבקשה תגובה לערעור.