רע"א 475/07

תקציר

חייל חלה במחלת פסוריאזיס, מחלת עור, זמן קצר לאחר גיוסו לצה"ל. המחלה החמירה במהלך שירותו והוא שוחרר בסופו של דבר בכבוד. החייל תבע פיצויים מהמדינה, אך קצין פיצויים נעתר לבקשתו באופן חלקי בלבד, וייחס רבע מנכותו לשירותו הצבאי. החייל ערער על החלטה זו, תחילה לוועדה רפואית עליונה ולאחר מכן לבית המשפט המחוזי בחיפה, בטענה כי הוועדה לא העריכה כראוי את מצבו בהתאם לקריטריונים הקבועים בתקנות הנכות. הן הוועדה והן בית המשפט דחו את ערעוריו, מה שהוביל את החייל להגיש בקשה לחופשה כדי לערער לערכאה גבוהה יותר. עם זאת, השופט דחה את הבקשה בנימוק המשפטי המצומצם לערעור על החלטת הוועדה הרפואית, שהתמקדה בנושאים רפואיים-מקצועיים. השופט אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והסכים כי הוועדה הייתה צריכה להסביר טוב יותר את קביעתה, אך בסופו של דבר לא מצא כל פסול בהערכת הוועדה את מצבו של החייל. עוד הדגישה השופטת כי הערכות הנכות מתבססות בדרך כלל על מצבו הנוכחי של האדם ולאו דווקא ברגעים הקשים ביותר של מחלתו. כמו כן, הציעה השופטת כי על הגופים המינהליים, לרבות הוועדה הרפואית, לנמק את החלטותיהם ביתר פירוט, ובפרט בכל הנוגע לקריטריונים של טבלת העזר, כדי להבטיח שקיפות והוגנות. עם זאת, השופט הגיע למסקנה כי אין מקום להתערב במקרה זה, מה גם שלמבקש הייתה אפשרות לחזור להערכה חוזרת אם חלה החמרה במצבו.