ע"א 27728-07-12

תקציר

המערערת שכרה מהמשיבים שטח מחסן למשך שתים עשרה שנים ללא חוזה רשמי בכתב המגדיר את התנאים. עיקר המחלוקת נגעה לגודלו של הנכס המושכר, כאשר המערערת טענה למדידה פנימית של 94 מ"ר והמשיבים טענו למדידה חיצונית של 120 מ"ר. בית המשפט צידד במשיבים וקבע כי הסכם השכירות התבסס על המדידה האחרונה, וכי טענת המערער כי הגודל לא היה כפי שנדון נעדרת שחר, שכן הוא תפס את השטח ללא התנגדות במשך שנים רבות. בנוסף, נמצא כי המערערת הסכימה להאריך את תקופת השכירות באופן לא פורמלי, והתנהלות המשיבים הצביעה על הסכמתם להארכה זו עד ליום 30.11.2008. בית המשפט פסק גם על גובה דמי השכירות שחבה המערערת, וקבע כי בעוד שהמשיבים אינם זכאים לדמי שכירות ריאליים לכל תקופת השכירות בשל השתהותם בתביעת הפינוי, הם יכולים לגבות את דמי השימוש המתאימים מינואר 2009 ואילך. עוד נמצא כי המערער השמיץ את המשיבים בכך שכתב כתובות פוגעניות על דלת הנכס המושכר, ותלונתם של המשיבים במשטרה על אירוע זה, אף שנסגרה בסופו של דבר, לא הייתה שקרית. זאת ועוד, החלטתו של בית משפט קמא שלא לפסוק הוצאות משפט למשיבים התקבלה, שכן הוא שקל את מכלול הנסיבות. לבסוף, חויב המערער לשלם את הוצאות המשיבים בערעור ובערעור שכנגד, תוך תיקונים מסוימים בסכומים שנקבעו בפסק דינו של בית משפט קמא. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה, והערעור שכנגד התקבל בחלקו, תוך הטלת חובות כספיים נוספים על המערער.