ת"פ 17808-12-23

תקציר

## ניתוח משפטי: פסילת ראיה מחמת האזנת סתר אסורה **מבוא** החלטה זו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו, בפני כבוד השופטת עדי יעקובוביץ, דנה בבקשת נאשם לפסול ראיה שהוגשה מטעם התביעה (ת/10), סרטון ממצלמת גופו של שוטר. טענת הנאשם המרכזית היא כי הסרטון כולל הקלטה של שיחה פרטית שהתנהלה בין הנאשם לבין בתו, ומהווה האזנת סתר אסורה על פי חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979 (להלן: "חוק האזנת סתר"). **השתלשלות ההליך** כתב האישום מייחס לנאשם עבירת חבלה חמורה. הראיה שבמחלוקת, סרטון ממצלמת הגוף של השוטר שהגיע לביתו של הנאשם לאתרו, הוגשה במהלך חקירתו הראשית של השוטר. הסניגור העלה טענה כי מדובר בהאזנת סתר אסורה, אך טענה זו נדחתה מלכתחילה בפרוטוקול. בעקבות כך, ביקש הסניגור לטעון שוב בנוגע לקבילות הראיה, ובית המשפט נעתר לבקשה זו, תוך קיום דיון מפורט והגשת התייחסויות הדדיות של הצדדים. **טענות ההגנה** לטענת ההגנה, השוטר הגיע לבית הנאשם ללא צו חיפוש, במטרה לאתרו ולעכבו לחקירה. הנאשם לא היה בבית, והשוטר נתקל באמו ובבתו. במהלך שהותו של השוטר בבית, מצלמת הגוף שלו קלטה שיחת טלפון בין הנאשם לבתו. לטענת ההגנה, שני הדוברים האמינו שהם משוחחים בפרטיות מלאה, מבלי לדעת שהשיחה מוקלטת ונשמעת על ידי השוטר. בנוסף, הדגישה ההגנה את העובדה שהשוטר ביקש מבתו של הנאשם להתקשר אליו, והנאשם מסר לה את מספר הטלפון שלו, מה שמחזק את טענתו כי לא ידע שהשיחה מואזנת. לאור האמור, טענה ההגנה כי מדובר בהאזנת סתר אסורה, שלא ניתנה לגביה כל הסכמה, ולכן יש לפסול את הסרטון כראיה. **טענות המאשימה** לטענת התביעה, אין מדובר כלל בהאזנת סתר. נטען כי על מנת להיחשב "בעל שיחה" אין צורך להיות הדובר הפעיל; מספיק להיות מי שהשיחה מיועדת אליו. לטענת התביעה, בתו של הנאשם התקשרה אל הנאשם לבקשתו של השוטר, תוך שימוש ברמקול, ובכך הייתה מודעת לנוכחות השוטר. לפיכך, לטענת התביעה, השוטר היה "בעל שיחה" שכן בתו של הנאשם עמדה לידו ואף דיברה עמו תוך כדי השיחה עם הנאשם. בנוסף, טענה התביעה כי הנאשם עצמו שאל במהלך השיחה האם המשטרה נמצאת במקום, דבר המעיד על ידיעתו בנוגע לנוכחות השוטר. **דיון והכרעה** 1. **סמכות בית המשפט לדון בקבילות הראיה:** בית המשפט דחה את טענת ההגנה כי יש להעביר את הדיון לבית משפט אחר. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון (ע"פ 8080/12 מדינת ישראל נ' אולמרט), בית המשפט הדן בהליך העיקרי הוא זה שמוסמך לדון בשאלת קבילות ראיה, אלא במקרים חריגים. נקבע כי אין מדובר בחריג, וכי הדיון בשאלת קבילות הראיה דומה למשפט זוטא המתקיים בפני המותב הדן בהליך העיקרי. 2. **הגדרת "האזנת סתר":** החוק מגדיר "האזנת סתר" כ"האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה". "בעל שיחה" כולל את הדובר, מי שהשיחה מיועדת אליו, וכן מי שמשדר או מי שהמסר מיועד להיקלט אצלו. הפסיקה הרחיבה את ההגדרה וקבעה כי אין חובה להיות משתתף פעיל בשיחה כדי להיחשב "בעל שיחה". 3. **הסכמה לשיחה:** קביעת בית המשפט התבססה על בחינת סרטון מצלמת הגוף. נמצא כי בתו של הנאשם, שהתקשרה לנאשם לבקשת השוטר, הפעילה את השיחה על מצב "רמקול" ועמדה בסמוך לשוטר. בית המשפט הסיק מכך כי בתו של הנאשם, שהיא "בעלת שיחה", נתנה הסכמתה לכך שהשוטר יאזין לשיחה. הסכמה זו ניתנה בהתנהגות, ולא נדרשה הסכמה מילולית. הודגש כי די בהסכמת אחד מבעלי השיחה כדי שההקלטה לא תיחשב האזנת סתר. 4. **השוטר כ"בעל שיחה":** בית המשפט הוסיף, כי אף ניתן לראות בשוטר כ"בעל שיחה" בנסיבות העניין. השוטר הוא זה שפתח בשיחה עם בתו של הנאשם וביקש ממנה להתקשר לנאשם. בתו של הנאשם, באמצעות הפעלת הרמקול והעובדה שעמדה בסמוך לשוטר, הפכה אותו ואת הנאשם ל"בעלי שיחה" שלה. לפיכך, השיחה נקלטה על ידי אחד מבעלי השיחה, ולא מדובר ב"שיחת הזולת". 5. **פגיעה בפרטיות והליך הוגן:** בית המשפט דן בטענת ההגנה כי קבלת הראיה פוגעת בזכות לפרטיות. נקבע כי אמנם קיימת פגיעה מסוימת בפרטיות של בתו ואמו של הנאשם, אך היא אינה פגיעה מהותית בזכותו של הנאשם להליך הוגן, במיוחד כאשר השוטר פעל בסמכותו לאתר את הנאשם, וההפרה, אם הייתה, הייתה בתום לב. הודגש כי הפגיעה אינה בפרטיותו של הנאשם עצמו, וכי הראיה רלוונטית להוכחת אשמתו בעבירה חמורה. פסילת הראיה, לטענת בית המשפט, עלולה לפגוע יותר באינטרסים של המלחמה בפשע והגנה על הציבור. **מסקנה** בית המשפט דחה את בקשת הנאשם לפסול את הראיה. נקבע כי הסרטון (ת/10) אינו מהווה האזנת סתר אסורה, הן משום שבתו של הנאשם נתנה הסכמתה להאזנת השוטר, והן משום שהשוטר נחשב כ"בעל השיחה". כמו כן, הראיה לא נפסלה מטעמי פגיעה בפרטיות או בהליך הוגן. **הערות על חידושים משפטיים וסוגיות מהותיות** * **פרשנות "בעל שיחה" והסכמה מכללא:** ההחלטה ממשיכה את קו הפסיקה המרחיב את הגדרת "בעל שיחה" ומדגישה את חשיבות הסכמה, גם אם היא משתמעת מהתנהגות (הסכמה מכללא). השימוש ברמקול, עמידה בסמוך לשוטר, והעובדה שהשיחה נשמעה ברחבי הבית, מהווים אינדיקציות ברורות להסכמה. * **הבחנה בין האזנת סתר לבין האזנה בהסכמה:** ההחלטה מדגישה את ההבחנה הדקה בין האזנה אסורה להאזנה קבילה, כאשר המפתח הוא קיומה או היעדרה של הסכמה מצד "בעל שיחה" אחד לפחות. * **אי-פסילה קטגורית של ראיות שהושגו בפגיעה בפרטיות:** בית המשפט אימץ את הגישה בפסיקת "הלכת יששכרוב", לפיה יש לבצע איזון אינטרסים בין הפגיעה בהליך הוגן לבין הרצון להילחם בפשע. במקרה זה, הפגיעה בפרטיות נחשבה קלה יחסית, והאינטרס הציבורי בקבלת הראיה גבר. * **חשיבות התנהלות השוטר:** אף שהראיה לא נפסלה, בית המשפט מציין באופן עקיף את החשיבות של הודעה על הפעלת מצלמת גוף, על מנת למנוע חיכוכים משפטיים עתידיים. * **הדיון המשפטי בפסילת ראיה:** ההחלטה מציגה את הפרוצדורה הנכונה והסדורה לבחינת בקשת פסילה של ראיה, לרבות הזכות לטעון שוב בנוגע לקבילותה.