ת"א 36647-05-19

תקציר

הנתבעת, שבח, התקשרה בהסכם עם התובעת, בלפוריה, ליישוב תביעותיה של בלפוריה בדבר זכויותיה במקרקעין שונים תמורת פיצוי כספי. כעת מבקש שבח לבטל את ההסכם, בטענה שהוא נכפה על ידי עיריית עפולה, שדרשה מהם לכאורה "להסתדר עם בלפוריה" כתנאי למתן היתר בנייה. עם זאת, השופט לא מצא ראיות התומכות בטענת הכפייה וסבר כי היא אינה עולה בקנה אחד עם העובדות. יתר על כן, לשבח, חברת בנייה ותיקה, היו חלופות סבירות, כגון תביעה משפטית, אך היא לא מימשה אותן. במקום זאת, בחרה החברה לחתום על ההסכם מסיבות כלכליות ולזרז את תהליך הבנייה. השופטת דחתה גם את טענותיה של שבח בדבר אפליה, טעות, הטעיה והסכם בלתי חוקי. מאחר שבלפוריה מילאה את חלקה בהסכם, ושבח הפרה אותו מן היסוד בכך שלא שילמה את התמורה, פסק השופט לטובת בלפוריה. שבח חויב לשלם לבלפוריה 2,700,000 ש"ח, בניכוי ניכויים מסוימים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בתוך 60 יום. בנוסף, חויב שבח לשלם 300 אלף שקל כפיצוי מוסכם ולשפות את בלפוריה בגין אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין. השופטת גם דחתה את הודעתו של שבח לצדדים שלישיים והורתה להם לשלם את הוצאותיהם המשפטיות של הצדדים השלישיים. לבסוף, על הצדדים לקיים את ההסכם בדבר הערת אזהרה על אחת הדירות. ההחלטה ניתנה ביום 30.3.2023, בנוכחות הצדדים.