בר"ע 44109-05-24

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בעניין תביעת המבקש לקצבת נכות. מוקדם יותר קבעה הוועדה דרגת נכות משוקללת של 33% למבקשת, ודחתה את תביעתה לקצבת נכות. המבקשת ערערה על החלטה זו בטענה כי הוועדה לא נימקה את החלטותיה, כי בית המשפט התעלם מטענותיה, וכי הוועדה הפרה את זכות הטיעון שלה בכך שלא כללה ראומטולוג בפאנל והתאימה פריט פגם בניגוד להמלצת היועץ הפסיכיאטרי. עם זאת, בפסק הדין נקבע כי הוועדה פעלה בהתאם לתקנות הרלוונטיות בהרכבה ובדיוניה וכי זכות הטיעון של המבקשת לא נפגעה מאז הציגה את טיעוניה בישיבתה הראשונה של הוועדה. לגופה של ההחלטה, פסק הדין מסכים עם הערכת הוועדה והמלצת היועץ הפסיכיאטרי, שקבע כי נכותו הנפשית של המבקש קשורה לפיברומיאלגיה. בפסק הדין מודגש כי לוועדה שיקול דעת לאמץ או לדחות המלצות אלה. עוד צוין כי המבקש לא הביא ראיות מספיקות לליקוי שכלי בתקופה הרלוונטית וכי בית המשפט לא קיים דיון רפואי-מקצועי. ככלל, נקבע בפסק הדין כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, ועל כן היא דוחה את בקשת רשות הערעור, מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.