ה"פ 2049/12

תקציר

השופט פסק לטובת התובע, יצחקי, בסכסוך על עסקת מקרקעין. השופט קבע כי הסכם המכר בין יצחקי לנתבע, עו"ד פנץ, תקף ומחייב. פנץ טען כי נפל פגם בכריתת ההסכם בשל טעות הדדית לגבי מהות הזכויות הנמכרות, אך השופט מצא כי המסמכים מצביעים בבירור על כך שמדובר בזכויות חכירה, ופנץ כעורך דין היה צריך לדעת זאת. השופט דחה גם את טענתו של פנץ כי הוטעה, וציין כי טענותיו סותרות. מאחר שהטעות נגעה לכדאיות העסקה, היא לא היוותה עילה לביטול החוזה. יתר על כן, פנץ לא ניסה לבטל את ההסכם מבחינה משפטית. לפיכך, ההסכם עמד בעינו. השופט קבע כי פנץ הפר את ההסכם בכך שלא רשם את הזכויות בחנות על שמו, הפרה יסודית שזיכתה את יצחקי לאכוף את החוזה. עם זאת, השופט הורה לקיים את התחייבויותיו של פנץ על פי ההסכם לפני השלמת המכירה. זה כלל תשלום דמי חכירה ודמי הסכמה למינהל, שפנץ היה אחראי עליו. עוד קבע השופט כי לא ניתן להשתמש בכספי הנאמנות המוזכרים בהסכם לתשלום אגרות אלה, אך מאחר שפנץ היה אחראי להן, עליו לקבל את הסכומים שנוכו מכספי הנאמנות לצורך סילוק חובותיו. תשלומים אלה יבוצעו עם רישום הזכויות בחנות על שמו של יצחקי. בינתיים קיבל יצחקי רשות להגיש תביעה כספית נפרדת להשבת תשלומיו וכל נזקיו. בנוסף, השופט הורה לפנץ לשלם הוצאות משפט, לרבות אגרת התביעה, הפרשי הצמדה, ריבית ושכר טרחת עורך דין בסך 40 אלף שקל, בשל התנהגותו המפריעה והפוגענית של פנץ לאורך כל ההליך. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים והיה אמור להימסר להם על ידי המזכירות.