תא"ק 35650-10-19

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבע הפר את תנאי ההסכם החוזי שלו עם התובעת במספר דרכים. ראשית, נמצא כי עובדי הנתבעת טיפלו באופן בלתי הולם בתשלומי הלקוחות, תוך גרימת הפסד כספי לתובע. למרות שלא ניתן היה להוכיח את הסכום המדויק של הפסד זה, בית המשפט קבע כי טענת הנזק של התובע הייתה לגיטימית. שנית, הנתבע לא עמד בהוראות האבטחה בכך שהעביר הרשאה באופן לא תקין, לרבות מתן אפשרות לעובדים להשתמש בשם המשתמש ובסיסמה שלו. שלישית, בית המשפט גילה שינויים פיקטיביים שנעשו באמצעי התשלום של הלקוחות. טענת הנתבעת כי שינויים אלה נעשו בהסכמת הלקוחות או עקב פעולות עובדים לא התקבלה, שכן הנתבעת הייתה אחראית לניהול התנהלות העובדים. למרות ההפרות הרבות של הנתבעת, בית המשפט מצא כי התובעת לא סיפקה ראיות מספיקות לתמיכה בכמה מטענותיהם, לרבות התביעה לנזק לא ממוני, הודעה מוקדמת ותשלום עמלה מלא. כמו כן, קבע בית המשפט כי התובעת הפרה את ההסכם עם הנתבעת וחויבה בתשלום פיצוי מוסכם בסך 500,000 ₪. עם זאת, בהתחשב בנסיבות, החליט בית המשפט להפחית סכום זה. תביעתה שכנגד של התובעת להחזר ערבות בנקאית נדחתה, שכן בית המשפט קבע כי הנתבע חילט אותה כדין. בסופו של דבר, בית המשפט החליט כי טענות שני הצדדים תקפות ויש לקזז אותן זו כנגד זו. לפיכך, תביעת התובע לפיצויים כספיים ותביעת הנתבע לפיצויים יקוזזו, כך שכל צד יישא בהוצאותיו.