בש"פ 6346/12
החלטה עליון
תקציר
הערעור על דחיית עניינו של המערער על ידי בית המשפט המחוזי נדחה. החלטת בית המשפט המחוזי הייתה מנומקת דיה. אשר לקיומן של ראיות לכאורה לאשמתו של המערער, די היה בראיות הנסיבתיות שהציג המשיב כדי לבסס סבירות סבירה להרשעה, חרף טענות המערער בחקירתו כי הסמים נועדו לשימוש עצמי. השימוש שעשו בתי המשפט בהתבטאויותיו הקודמות של המערער, אותן אמר בהליך אחר, כראיה פסול, שכן הן אינן קבילות, ולא ניתן היה להשתמש בהן לביסוס אשמה. עם זאת, בהתעלם מראיות אלה, עדיין היו די ראיות לכאורה - לרבות טיבו של הסם והכמות שנמצאה ברשות המערער - כדי להצביע על כך שהוא לא נועד לצריכה עצמית. גם הרשעותיו הקודמות של המערער הוכיחו את מסוכנותו לציבור, ובכך מקימות עילה למעצרו. לפיכך, החלטות בתי המשפט למעצרים אושרו והערעור נדחה.
חקיקה מקושרת
בש"פ 6346/12 ע.א. נ' מדינת ישראל, עליון (13.9.2012)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.