תלה"מ 19245-06-20

תקציר

בפסק דין זה מורה בית המשפט לאב לשלם מזונות לאמו של בנו. הבן, שטרם מלאו לו שש שנים, מתגורר באופן משמעותי ושווה עם שני הוריו, כך שיש להעריך את ההוצאות שהוצאו שני ההורים בגין שהותו של הילד באופן שווה. חובת האב לשלם מזונות היא מוחלטת עד הגיעו של הילד לגיל שש, שכן דיני הצדקה חלים לאחר גיל זה. בית המשפט מחשב את עלות צרכי הילד, לרבות עלות הסעיף ושמירת הסעיף בו חויבו שני ההורים, בכ-1,800 ש"ח לחודש, שעל האב לשלם לאם. סכום זה מבוסס על אמצעיה הצנועים של האם ועל הכנסתו הגבוהה מעט יותר של האב. לאחר שהילד יגיע לגיל שש, האב ישלם לאם 1,200 ₪ לחודש עבור מזונות הילדים, תוך התחשבות בכושר ההשתכרות של האם, מזונות עבור בתה מנישואין אחרים וסיוע בשכר דירה. בית המשפט גם מורה לשני ההורים להשתתף באופן שווה בתשלומים החינוכיים והרפואיים של הילד. עוד צוין בפסק הדין כי על האב לשלם לאם מזונות רטרואקטיביים מיום הגשת התביעה, שהוא 8.6.2020, ומפרט את פרטי ההצמדה וההחזר של הסכום החייב. בנוסף, האם תקבל את קצבת הילדים מהמל"ל בנוסף למזונות. השופט, סגן הנשיא נמרוד פלקס, מדגיש את החשיבות בכך ששני ההורים יתמכו בילדם בהתאם ליכולתם ומדגיש כי צרכיו הבסיסיים של הילד צריכים להיות השיקול העיקרי במקרים כאלה.