בש"פ 11022/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לדחות את מעצרו של המשיב המואשם במעשה סדום, חטיפה ומעשה מגונה בקטין עד תום ההליכים נגדו. תחת זאת, הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו על תנאי, בשל היעדר עבר פלילי קודם בעבירות מין ובריאותו הרופפת. כתב האישום הוגש באוקטובר 2007, ובנובמבר 2007 התקיים דיון להכרעה בבקשה למעצרו של המשיב. בית המשפט מצא ראיות לכאורה נגד המשיב אך הורה על שחרורו בתנאים מסוימים: פיקוח אחותו, הוריו או אחייניתו, פיקוח אלקטרוני, עיכוב יציאה וערבויות כספיות. המדינה ערערה על החלטה זו וטענה כי שגה בית המשפט כשהורה על חלופת מעצר וכי המפקחים שמונו אינם מוסמכים דיים. בא כוח המשיב טען כי יש לקיים את החלטת בית המשפט המחוזי, תוך הדגשת זכות ההכחשה של המשיב, היעדר ראיות למסוכנות מינית ויעילות החלופה בניהול הסיכון. שופט בית המשפט העליון, לאחר שעיין בתיק, הכיר בחומרת כתב האישום ובקיומה של מסוכנות, אך לא מצא פגמים בקביעת ראיות לכאורה של בית המשפט המחוזי. השאלה המרכזית הייתה האם יש מקום לחלופת מעצר, שבית המשפט סבר שהיא אפשרית במקרה זה. השופט הדגיש את אורח חייו הנורמטיבי של המשיב, את היעדר עבירות המין ברקורד שלו ואת התנהגותו הטובה בתשע השנים האחרונות. השופט הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי אך בחר לשנות מעט את התנאים, להגדיל את סכום הפיקדון ל-12,000 ₪ ולחייב את המשיב למסור את כל הדרכונים שברשותו. השופט אף הזהיר את המשיב ואת הממונים עליו מפני הצורך להקפיד על תנאי השחרור. לפיכך, הערעור התקבל באופן חלקי, והמשיב ישוחרר בתנאים שהשתנו.