ת"א 25915/04

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים. הנתבעים כוללים את המבטחת שהנפיקה אישור על הרכב בו נהג התובע, אבנר - חברת ביטוח נוספת, וקרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. המבטחים טענו כי יש לדחות את תביעת התובעת בשל היעדר כיסוי ביטוחי משום שתעודת הביטוח לא שולמה. גם קרנית הכחישה את התאונה עצמה והתעקשה על הכחשה זו עד לשמיעת התביעה. לחילופין, אם אכן אירעה התאונה, טענה קרנית כי התובע, שנהג ברכב, אינו זכאי לפיצוי מאחר והרכב היה מבוטח. במהלך הדיון תיקן התובע את תביעתו וצירף את ספוואן, בעל הרכב, כצד שלישי. בית הדין שוכנע כי התאונה אירעה והייתה "תאונת עבודה". עם זאת, תביעת התובעת נגד המבטחים נדחתה מאחר שהחותמת על תעודת הביטוח זויפה ודמי הביטוח לא שולמו. לכן, הרכב לא היה מבוטח בעת התאונה. עוד קבע בית המשפט כי לתובע זכאות לפיצוי מכרנית מאחר ונהג ברישיון ולא ידע על היעדר כיסוי ביטוחי. לבסוף, קבע בית המשפט כי קרנית זכאית לשיפוי מצד ג', ספוואן. מבחינת הפיצויים, פסק בית המשפט לתובע סך של 151,724 ₪ לאחר ניכוי תשלומי המוסד לביטוח לאומי שקיבל. עוד קבע בית המשפט כי קרנית תישא בשכר טרחת עורך דינה של התובעת, בנוסף לשכר הטרחה הרגיל, בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין הדיון בשאלת החבות. כמו כן חויבה קרנית לכסות את הוצאות המבטחים בסך כולל של 17,500 שקל בתוספת מע"מ.