ת"א 21816-05-15

תקציר

התובעת, חברת חשמל, תבעה את הנתבעת, צרכנית, בגין אי תשלום חשבונות חשמל. הנאשם טען כי החשבונות נופחו בשל מונים פגומים וכי חויב שלא כדין. עם זאת, השופט פסק לטובת התובע, וקבע כי הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי המונים טופלו. השופט סבר כי עדותו של הנאשם מבלבלת וחסרת אמינות, מה גם שלא יכול היה לספק פרטים מספקים על הנזק הנטען לרכוש במהלך הפריצה, או להסביר מדוע הפורצים יפגעו רק במוני החשמל. יתר על כן, עדי התובעת הציגו ראיות משכנעות לכך שהמונים ניזוקו לאורך זמן, מה שחיזק את הטענה כי הנתבע טיפל בהם. עוד ציין השופט כי הנאשם לא מימש את תלונתו במשטרה לאחר הפריצה לכאורה, מה שהחליש עוד יותר את עניינו. באשר לתקופת החיוב, עדי התובעת הסבירו את תהליך החיוב בצורה ברורה ומשכנעת, בעוד הנתבע לא הציג חישוב נגדי ולא ביסס את טענותיו לגבי השונות בצריכה. השופט הדגיש כי מחדליו הראייתיים של הנאשם והיעדר חישובים מפורטים החלישו עוד יותר את עניינו. מאחר שהנתבע לא הביא ראיות משכנעות לתמיכה בטענותיו, קיבל השופט את הערכת הצריכה של התובע כסבירה. עוד ציין השופט כי לנאשם היו הזדמנויות רבות לערער על השומה, אך לא עשה כן. לבסוף, השופט הורה לנתבע לשלם לתובע את הסכום הנתבע, כולל אגרת משפט, הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 77,289 ₪, בצירוף ריבית משפטית ממועד הגשת התביעה. החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים ביום 01/12/2019.