ת"פ 7284-01-18
גזר דין שלום קריית גת
תקציר
במסגרת פסק דין זה, בית משפט השלום בקרית גת (סגנית הנשיאה נגה שמואלי-מאייר) דן בתיק ת"פ 7284-01-18, בו הורשעו שני נאשמים, משה אמשלם ואבי אלגרבלי, בעבירות של איומים וקשירת קשר לביצוע עוון. הדיון מתמקד בגזירת עונשם של הנאשמים, תוך שקלול מגוון רחב של שיקולים, לרבות חומרת המעשים, נסיבותיהם, מדיניות הענישה הנוהגת, וכן שיקולים אישיים וטיפוליים הנוגעים לנאשמים. **עובדות המקרה:** האישומים נגד הנאשמים נבעו מאירוע אלימות שקדם לו, במהלכו נקשרו הנאשמים קשר על מנת לאיים על המתלונן, גיא מלכה. לצורך כך, הם השתמשו באדם נוסף (גולן) על מנת שיבקש מהמתלונן לצאת מביתו, אז הסתתרו, כיסו את פניהם ורדפו אחרי המתלונן תוך שהם מאיימים עליו, מה שהוביל לנפילתו, חבלותיו ושבירתו של מכשיר הטלפון הנייד שלו. אחד הנאשמים אף צעק לעברו: "היום אתה מת". **הסדר הטיעון:** הנאשמים הודו במיוחס להם במסגרת הסדר טיעון, והוסכם על הפנייתם לשירות המבחן, וכן כי הצדדים יטענו לעונש. המאשימה הסתפקה בעתירתה ב-6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס ופיצוי משמעותי. **קביעת מתחם העונש ההולם:** השופטת שמואלי-מאייר התייחסה לעקרון ההלימה, תוך שקילת הערכים החברתיים שנפגעו (שלומות נפשו של הפרט, חופש הפעולה, תחושת הביטחון הציבורי). היא הדגישה את חומרת מעשיהם של הנאשמים, נוכח האיום הממוקד, השימוש באדם אחר, ההסתתרות, המרדף והאיום המילולי הקונקרטי. בית המשפט קבע מתחם עונש כולל, בשל הקשר ההדוק בין העבירות, שנע בין מאסר קצר שניתן לרצותו בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. קביעה זו מהווה חריג למדיניות הענישה הנוהגת, שכן בדרך כלל עבירת איומים אחת מובילה למתחם המתחיל ממאסר מותנה, אולם כאן נוספה עבירת קשירת קשר לביצוע עוון. **גזירת העונש:** בשלב זה, בית המשפט נדרש לשקול שיקולים שאינם קשורים בביצוע העבירה. * **עבר פלילי:** שני הנאשמים בעלי עבר פלילי מכביד, אך ההסתבכות האחרונה שלהם נרשמה לפני שנים רבות (2004 ו-2011). * **חלוף הזמן והתנהגות נורמטיבית:** בית המשפט הדגיש כי במשך למעלה משנה ושלושה חודשים מאז ביצוע העבירות, הנאשמים שמרו על אורח חיים נורמטיבי ולא ביצעו עבירות נוספות. * **מעצר ושחרור בתנאים מגבילים:** תקופת המעצר והתנאים המגבילים שנלוו לה נזקפו לזכותם כמסר הרתעתי. * **הודאה וחיסכון בזמן שיפוטי:** הנאשמים הודו במעשיהם, חסכו זמן שיפוטי ומנעו מהמתלונן להעיד. * **מצבו הרפואי והכלכלי של הנאשם 1:** בית המשפט נתן משקל רב למצבו הרפואי המורכב של הנאשם 1 (אירוע לבבי, צנתור, מגבלות פיזיות) אשר מנע ממנו לבצע עבודות שירות. נוכח מצב זה, נקבע כי לא יהיה צודק להשית עליו מאסר בפועל חלף עבודות השירות. * **עול פרנסה של הנאשם 2:** בית המשפט שקל את עול הפרנסה המוטל על הנאשם 2 ואת גילו הצעיר יחסית. * **עמדת המתלונן:** המתלונן ציין שהאירוע הסתיים מבחינתו ואינו חש סכנה. * **שיקולי שיקום:** למרות קשיים בהכרה מלאה באחריות מצד הנאשמים, בית המשפט התחשב בכך שהם מנהלים אורח חיים נורמטיבי מזה תקופה ארוכה, ולא חזרו לבצע עבירות. **הכרעת הדין והעונש:** לאחר שקילת כל השיקולים, ובהתחשב בנסיבות החריגות, ובפרט במצב הרפואי של הנאשם 1, עול הפרנסה של הנאשם 2, חזרתם לדרך הישר, וכן בעמדת המתלונן, החליט בית המשפט לסטות לקולא ממתחם העונש ההולם ולהשית על כל אחד מהנאשמים: * **מאסר מותנה:** 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. * **פיצוי:** 3,500 ₪ לכל אחד למתלונן. * **קנס:** 1,500 ₪ לכל אחד. * **התחייבות:** 5,000 ₪ שלא לעבור עבירות דומות למשך 3 שנים. בית המשפט הדגיש כי התוצאה המקלה עם הנאשמים היא חריגה ואינה משקפת את מדיניות הענישה הרגילה בעבירות מסוג זה, והתרה לנאשמים כי לא יזכו לסובלנות דומה בעתיד. **חידושים ודגשים משפטיים:** 1. **מתחם עונש כולל:** בית המשפט קבע מתחם עונש כולל בגין כלל העבירות שביצעו הנאשמים, וזאת מכוח "מבחן הקשר ההדוק" בין העבירות, כדי למנוע חלוקה מלאכותית של האירוע. 2. **חריגה ממתחם העונש ההולם:** בית המשפט הפגין גמישות בפסיקתו, וחרג ממתחם העונש שקבע, תוך קביעת עונש מקל יותר (ללא רכיב מאסר ממשי), על בסיס שיקולים אישיים וטיפוליים, כגון מצב בריאותי קשה, עול פרנסה, חלוף הזמן והתנהגות נורמטיבית. הדבר ממחיש את הגישה האינדיבידואלית בגזירת הדין. 3. **משקל למצב בריאותי:** התמודדות בית המשפט עם מצבו הרפואי הקשה של הנאשם 1, אשר מנע ממנו לרצות עונש בעבודות שירות, מדגישה את החשיבות שבית המשפט מייחס לנסיבות אישיות אלה, וכיצד הן יכולות להשפיע על גובה העונש, ואף להצדיק סטייה לקולא. 4. **התנהגות נורמטיבית כאות לשיקום:** בית המשפט העניק משקל רב לעובדה שהנאשמים שמרו על אורח חיים נורמטיבי במשך תקופה ממושכת לאחר ביצוע העבירות, וראה בכך אינדיקציה לשיקום, או לפחות סיכוי ממשי לשיקום עתידי, מה שהצדיק סטייה לקולא ממתחם העונש. 5. **פיצוי גבוה כחלופה למאסר:** על מנת שהחומרה שבמעשיהם תבוא לידי ביטוי, למרות העונש המקל, הוטל על הנאשמים פיצוי כספי גבוה למתלונן.
חקיקה מקושרת
ת"פ 7284-01-18 מדינת ישראל נ. משה אמשלם, שלום (27.3.2019)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.