ת"פ 248/02

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למספר עבירות שביצע הנאשם בין התאריכים 13.3.98-16.3.98, ובהן סחיטה באיומים, דרישת רכוש באיומים, גניבה, שיבוש הליכי משפט ותקיפה בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש במאי 2002. הנאשם, ללא עבר פלילי קודם, הודה במיוחס לו. נוכח חומרת העבירות, שהעונש המקסימלי עליהן הוא 7 שנות מאסר, ביקש התובע עונש מאסר על תנאי, ואילו ההגנה ביקשה זיכוי. בית המשפט, בהפעילו את שיקול דעתו, החליט שלא להרשיע את הנאשם, בהתחשב בזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, חוסר מעורבותו הפלילית של הנאשם לפני ואחרי האירוע ותסקיר המבחן החיובי שלו. בית המשפט הדגיש את הנסיבות החריגות של המקרה, וציין כי הנאשם שיקם את עצמו, וכי הרשעה עלולה לפגוע בשיקומו ולהשפיע על העסקתו. במקום זאת, בית המשפט הטיל על הנאשם פיקוח של שירות המבחן לתקופה של 36 חודשים, הורה לו לבצע 220 שעות עבודות שירות, והזהיר אותו כי כל הפרה של תנאי מאסרו על תנאי או ביצוע עבירות נוספות תביא להרשעה ולמאסר. ההחלטה התקבלה בתקווה שתשמש הרתעה אפקטיבית ותאפשר לנאשם להשתלב מחדש בחברה באופן מלא. השופטת סיימה את דבריה בהדגשת חשיבותה של הפסיקה להשגת התוצאה החברתית הרצויה ולשמירה על האיזון בין צדק לרחמים.