בש"פ 2676/18

תקציר

הכרעת הדין הנדונה עניינה בשני ערעורים על מעצרם של שני משיבים שהיו מעורבים באותו אירוע. בערעור הראשון (רע"א 2717/18) נטען כי קיימות די ראיות לכאורה כדי להשאיר את המשיב במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, לפי חוק המעצרים. הערעור נדחה מאחר שהשופט מוצא ראיות מוצקות, לרבות עדויות עדים, הקושרות את המשיב למעשה המיוחס לו. באשר ליסוד הנפשי של העבירה, מסכים השופט כי הראיות מצביעות על כוונה מצד המשיב. הערעור השני (תמ"ש 2670/18) מתייחס להחלטת בית משפט קמא לשחרר את אותו משיב למעצר חלופי, במקרה זה בפיקוח אלקטרוני. התביעה טוענת כי לא ניתן למתן את מסוכנותו של המשיב לציבור באמצעות חלופה כזו ומבקשת את המשך מעצרו מאחורי סורג ובריח. השופט מסכים עם התביעה, תוך שימת דגש על מסוכנותו הטבועה של המשיב, חומרת העבירה ועברו הפלילי. עוד מציינת השופטת כי קשרי העבר של המשיב והתנהגותו החסימתית מצביעים על סיכון לפגיעה חוזרת. לפיכך, הערעור מתקבל, והמשיב יישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים. ככלל, פסק דינו של השופט תומך בבקשות התביעה עבור שני המשיבים, דוחה את ערעור המשיב ומאפשר לערעור התביעה להותיר אותם במעצר ללא אפשרות לפיקוח אלקטרוני.