ת"א 57408-06-20

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבעים לא הוכיחו הגנה תקפה לטענת החזקה במקרקעין הנדונים. הנתבעים טענו כי רכשו את הקרקע מאדם פרטי שלא היה רשום כבעלים ולא היו לו ראיות לזכויות קנייניות. יתר על כן, המנוח ממנו התיימרו לרכוש את הקרקע לא יכול היה להעביר זכויות אלה ללא הסכמת רשות הפיתוח, שלא התקבלה. לכל היותר, היה לנתבעים רישיון מכללא להשתמש בקרקע, שהיא זכות אישית שפקעה עם הפסקת השימוש במקרקעין על ידי המנוח. התקופה הקצרה יחסית של תפיסת המקרקעין של הנתבעים – מאז שנת 2012 – לא הקנתה כל זכות עצמאית של סמכות משתמעת. בית המשפט הורה לנתבעים לפנות את הקרקע ולשלם לתובע דמי שימוש הולמים המחושבים בשיעור של 6% לשנה מערך הקרקע, בסך כולל של 738,481 ₪, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪. המועד האחרון לפינוי נקבע ל-1 בספטמבר 2022, והתשלומים היו אמורים להתבצע בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. עוד נקבע בפסק הדין כי אי עמידה בתשלומים אלה תגרור חיובי ריבית. לנאשמים ניתנו 60 יום לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.