עת"מ 10596-05-12

תקציר

המשיב טען כי יש לדחות את העתירה מחמת שיהוי בהגשה, חוסר סמכות בעניין היטל הביוב ומעשה בית הדין, וכן כי יש לדחותה לגופה, שכן העותר לא הביא כל ראיה ממשית לתמיכה בטענותיו. בית המשפט הסכים עם המשיב בכל הסעיפים. ראשית, העתירה התעכבה, שכן חלפו למעלה מ-9 חודשים בין קבלת דרישת התשלום על ידי העותרת לבין הגשת העתירה, מבלי שניתן כל הסבר לשיהוי. שנית, טענת העותרת בעניין היטל הביוב נדחתה שכן היה מקום לערער עליה בתוך 30 יום לפי חוק הרשויות המקומיות (ביוב), ולא ניתן היה להוסיף אותה לעתירה הנוכחית. שלישית, בית המשפט הסכים כי טענות העותר נדחו מחמת מעשה של בית הדין – כל הטענות שהועלו בעתירה הנוכחית כבר הועלו ונדחו בהליכים קודמים, והעותר יכול היה להעלות את טענותיו הנוכחיות בהליכים אלה. זאת ועוד, לגופו של עניין, העותר לא הביא כל ראיה שתתמוך בטענתו בדבר "חיוב כפול", וחזקת התקינות והחוקיות של פעולות הרשות המינהלית עמדה בעינה. לפיכך, העתירה נדחתה, והעותר חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 15,000 ₪.