פ"א 13123-12-22

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על החלטת בית משפט קמא להוציא צו הריסה לעבודות בנייה בלתי מורשות. הליך הערעור הפלילי הנלווה מתמקד בהיבטי התכנון והבנייה של התיק, הכוללים אכיפה מנהלית וקבלת החלטות. ערכאת הערעור מכירה בהפעלת סמכותו החוקית של בית משפט קמא ובהליך הוגן, ומצטרפת להחלטתו. בית המשפט מדגיש את אי-חוקיותה של הבנייה רחבת ההיקף, הנעדרת היתר וסותרת את תכנית הקרקע החלה, ואת האינטרס הציבורי המשמעותי העומד על הפרק. היא מתיישבת עם קביעתו של בית משפט קמא כי העבודות אינן מורשות, תוך פגיעה באינטרס הציבורי, ומצדיקה את צו ההריסה. קביעה זו נתמכת גם בחוסר יכולתם של המערערים להוכיח את טענותיהם ובהיעדר זכויות קנייניות במקרקעין, דבר המעורר ספקות באשר למעמדם להתנגד לצו. בית המשפט מתייחס גם לטענות המערערים בדבר שיהוי ראייתי ותשלום ארנונה, ומדגיש כי פעולה מנהלית אינה מונעת על ידי עיכובים באכיפה וכי שימוש בלתי חוקי ברכוש אינו פוטר משתמשים מתשלום עבור שירותים. ככלל, פסק הדין מדגיש את עדיפותו של האינטרס הציבורי במקרים של בנייה בלתי חוקית, במיוחד כאשר מדובר במקרקעי ציבור, ואת חוסר רצונו של בית המשפט להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא. הערעור נדחה בשל היעדר פגמים בהחלטת בית משפט קמא, המעוגנת היטב בראיות שהוצגו ובדין החל.